סע"ש 52767-06-13 סילוונה וונה ואח' נגד ה ואח'

1.ביום 23.2.15 הגישו הנתבעים בקשה למתן הוראות, בעקבות פסק הדין מיום 26.1.15.

הנתבעים ביקשו מבית הדין לתת הוראות באשר לסכום שעליהם לשלם לתובעת משהתברר כי בקופת הפיצויים נצברו 11,406 ₪ ולא 8,828 כפי שנקבע על ידי בית הדין במסגרת פסק הדין.

עוד טענו הנתבעים כי נכון למועד הגשת הבקשה, התובע טרם החזיר את ההמחאה שעל סך של 5,011 ₪.

על כן נתבקש בית הדין לקבוע כי עד אשר ישיב התובע את ההמחאה או יודיע כי פרע אותה, לא יהיה על הנתבעים לבצע את פסק הדין ככל שהוא קשור לתובע.

2.ביום 25.2.15 הגישו התובעים תגובה בה התנגדו לבקשה.

ב"כ התובעים הבהיר כי הסכומים שנצברו בקופה שמעבר ל- 8,828 ₪ הם רווחים שנצברו לזכותה של התובעת.

באשר להמחאה שעל סך של 5,011 ₪, זו נשלחה לנתבעים אך חזרה מהדואר בציון "לא נדרש" ולכן נשלחה פעם נוספת ישירות לב"כ הנתבעים.

3.היום הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה למת הוראות.

4.לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים למתן הוראות ובשים לב לתגובת התובעים, איננני סבור שיש מקום למתן הוראות מעבר למה שנקבע בפסק הדין.

פסק הדין שניתן על ידי בית הדין ברור.

על פי פסק הדין, הנתבעים חויבו לשלם לתובעת סך של 52,000 ₪ נטו בניכוי סך של 8,828 ₪ שהופרש עבורה לקרן הפנסיה בגין פיצויי פיטורים.

במאמר מוסגר אציין, כי בית הדין היה ער לעובדה כי יכול להיות שהסכום שנצבר בקופה עולה על זה הנקוב בפסק הדין.

לכן, הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכום שנקבע על פי פסק הדין.