בן ארי נ' הורנט בע"מ ואח'

בקשת התובע לפסילת שופט.

1. לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחותה, אף מבלי לקבל את עמדת המשיבים.

2. בבקשתו מלין התובע על החלטות שניתנו ביום 7.1.18, 6.8.18 ו-7.8.18. מדובר בהחלטות שיפוטיות, אשר לתובע נתונה הזכות לבקשת לערער עליהן והן כשלעצמן אינן מצדיקות פסלות שופט, מחמת שתוצאתן אינה נראית לתובע.

3. התובע מוסיף ומלין על כך שבדיון שהתקיים ביום 4.1.18 חייב בית הדין את נוכחותו ולשם כך הוא נדרש להגיע במיוחד מהפיליפינים שם הוא מתגורר, אך לא "ניתנה לו הזדמנות להשמיע את קולו בדיון". עיון בפרוטוקול הדיון לא מעלה כי התובע ביקש לומר דבר מה ולא התאפשר לו לעשות כן (עולה מהפרוטוקול כי דווקא ב"כ הנתבעים ביקש לחקור את התובע ולא נענה). כאשר ציין התובע את כתובתו להמצאה, בסופו של הדיון, לא ביקש להוסיף דבר מעבר לכך.

   חשוב לציין, כי נוכחותו של התובע היתה נחוצה בדיון משני טעמים: הראשון, כי נתן תצהיר ביחס לעובדות שנויות במחלוקת ונדרשה האפשרות לברר עובדות אלו, ככל שידרש. השני, מדובר היה בדיון ראשון אליו התייצבו באי כוחו החדשים, לאחר שקודמם השתחרר מייצוגו. דווקא הטרונייה שמעלה כעת התובע לדברים אלו (סע' 17 לבקשה דנן), היא שמחזקת את הנחיצות שהיתה לנוכחותו בדיון. באשר לרמיזה של התובע שמא הדברים שנאמרו בדיון על ידי באי כוחו דאז אינם נכונים, הרי שעד כה לא הוגשה הצהרה ברורה של התובע כי הדברים שנאמרו אינם נכונים, לא לאחר ההחלטה מיום 7.1.18, לא במסגרת הדיון שהתקיים ביום 15.7.18 וגם לא במצורף לבקשה דנן (אליה לא צורף תצהיר).

   משלא נמנעה מהתובע האפשרות לומר את דברו בדיון, ככל שהיה מבקש לעשות זאת שלא באמצעות באי כוחו, לא מצאתי בטענות התובע הצדקה למבוקש.

4. במסגרת סע' 26 לבקשתו מפרט התובע דברים שלטענתו לא נכתבו לפרוטוקול, אך נאמרו בדיון שהתקיים ביום 15.7.18. מדובר בטענות חמורות ביותר שאינן נכונות. למעט הספק שהביע בית הדין ביחס לטענות התובע כנגד הגינות הליך הגישור, בשים לב לזהות המגשרת, דבר מכל האמור בסע' 26 לבקשה לא נאמר באותו דיון על ידי בית הדין. אציין, כי תלונות התובע בדבר הגינות הליך הגישור נמסרו על ידי בא כוחו, שלא היה חלק מהליך הגישור ולכן, גם בלא התייחסות לזהות המגשרת, היה מקום להטיל בהן ספק.

5. באשר לטענתו המרכזית של התובע בבקשה דנן, לפיה בית הדין אשר ישמע את שלב ההוכחות בתיק, הוא זה שגם ניהל חלק מהההליכים המקדמיים, אבהיר כי אין בכך פסול, במיוחד מקום בו הדבר היה ידוע לצדדים. בתיק התנהלו הליכים מקדמיים ממושכים בפני הרשמת ולאחר כמעט 4 שנים, הורתה נשיאת בית הדין כי התיק יועבר לשמיעת הוכחות בפני מותב זה (החלטה מיום 9.8.17). בהתאם להחלטה הנשיאה, הצדדים היו אמורים להגיש תצהירים והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ואולם הצדדים (לרבות התובע) הם אלו שביקשו בקשות מקדמיות נוספות. בנסיבות אלו, ומשבינתיים פרשה הרשמת מתפקידה השיפוטי, לא היה מנוס משמיעת הבקשות המקדמיות הנוספות על ידי המותב הנוכחי.

   יחד עם זאת ולמען הספר ספק, יובהר כי הדבר קורה כעניין שבשגרה בערכאות שיפוטיות רבות ואין בכך כשלעצמו משום הצדקה לפסילת המותב.

6. על יסוד האמור לעיל, לא מצאתי בבקשה כל הצדקה לפסילת שופט, אלא לכל היותר חוסר הסכמה עם החלטות שיפוטיות שניתנו.

   טרונייתו של התובע כנגד קביעות שניתנו ביחס לסתירות שהתגלו על כה בגרסאות שנמסרו על ידו בשלבים המקדמיים (במסגרת ההחלטה מיום 7.1.18), ראוי לה כי תתברר בשלב ההוכחות, במסגרת תינתן לתובע הזדמנות מלאה ליתן הסבר קוהרנטי וברור לכל הסוגיות שלטעמו לא היו ברורות דיין בשלבים המקדמיים.