ירון נ' מרשק

1.התובע והנתבעת הינם חברי ילדות. חברותם נמשכה לאורך למעלה משלושה עשורים, ונקטעה בשל האירועים שבהם נדון להלן. השאלה המרכזית שבה עלינו להכריע היא זו: האם העסיקה הנתבעת את התובע כעובד שלה במשך קרוב לשנתיים, במסגרת מיזם עסקי לביצוע שיחות טלפון חינם דרך אפליקציה לטלפון סלולרי, ונותרה חייבת לו את רוב שכר עבודתו וזכויותיו כעובד?

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2.הנתבעת הינה אשת עסקים, בעלת אזרחות כפולה ישראלית ורומנית, ובעלת מספר חברות ועסקים ברומניה. במהלך יולי 2010, לאחר שלא היו בקשר במשך תקופה ארוכה, פנתה הנתבעת לתובע וביקשה להיפגש עימו. במהלך פגישה שקיימו השניים בבית-קפה, ביררה עימו התובעת את האפשרות שיתחיל לעבוד כמנהל במיזם עסקי, שאותו היא הקימה ביחד עם שותף בשם מר דני פיירשטיין (להלן: פיירשטיין). הנתבעת הסבירה לתובע שמדובר במיזם לפיתוח אפליקציה לטלפונים ניידים שבאמצעותה ניתן יהיה לבצע שיחות טלפון בחינם לחו"ל (להלן: מיזם דהפון). זאת, בתקופה שבה שיחות טלפון רגילות לחו"ל עלו עדיין כסף רב. הנתבעת הסבירה שהכוונה היא שהוא ינהל את פעילות המיזם בארץ. בהמשך לפגישה שקיימו השניים בבית-קפה, בוצע לתובע ראיון עבודה על ידי הנתבעת ופיירשטיין, ראיון שהתקיים בביתה של הנתבעת. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה מה סוכם בין הצדדים בעקבות אותה פגישה.

לטענת התובע, בעקבות הפגישה סוכם בין הנתבעת ובינו שהתובע ישמש כמנכ"ל מיזם דהפון, וליתר דיוק מנכ"ל החברה שתוקם והמיזם יפעל באמצעותה. זאת, תמורת שכר של 15,000 ₪ נטו (השווה ל- 22,463 ₪ ברוטו), תוך שסוכם שהתובע יתחיל לעבוד באופן מידי, אך שכרו החודשי הראשון ישולם עבור ספטמבר 2010. בנוסף, טוען התובע שהובטח לו באופן אישי על ידי הנתבעת שהוא יקבל 10% ממניות החברה שעתידה לקום ושבמסגרתה יפעל המיזם.

גרסתה של הנתבעת שונה בתכלית. לפיה, ביחד עם פיירשטיין היא היתה בעלת מניות בחברה שכבר היתה רשומה ברומניה, שמיזם דהפון נכלל בפעילותה (להלן: החברה הזרה). לטענתה, פיירשטיין והיא ראיינו את התובע לצורך עבודה בניהול "הנושאים הטכנולוגיים של החברה", תחילה לתקופת נסיון במשך מספר חודשים בישראל ובהמשך ככל שיוכיח את עצמו ישמש כמנהל החברה ברומניה. בסופו של דבר, לא נכרת בין הצדדים הסכם עבודה, אך הוסכם כי התובע יבצע פעילות עסקית עבור החברה, וככל שפעילותו זו תניב פרי, הוא יהא זכאי להינות ממנה.

3.כך או כך, אין מחלוקת שבמהלך תקופה שגם לגבי אורכה קיימת מחלוקת – 22 חודשים לטענת התובע, ופחות משנה לטענת הנתבעת – פעל התובע לקידום המיזם. זאת, בלא לקבל תמורה כלשהי למעט 30,000 ₪ ששולמו לו במהלך מרץ 2011 מחשבונה האישי של התובע (ובעלה), כנגד חשבונית, שעליה נרשם "ייעוץ וליווי פרוייקט – אוקטובר נובמבר 2010". לטענת התובע, מדובר בתשלום שכר עבודה, בעוד שלטענת הנתבעת מדובר בהחזר הוצאות ששולמו מחשבון שמשמש כחשבון החברה הזרה בישראל.

4.ביום 26.12.13 הגיש התובע תביעה על סך קרוב ל- 600,000 ₪ כנגד "Daphone חברה זרה (רומניה)" (להלן: החברה הזרה), כנגד הנתבעת ופיירשטיין, וכנגד ה"ה אברהם קיהן וניסים רחמים, שנטען שאף הם, כמו הנתבעת ופיירשטיין, הם בעלי מניות בחברה הזרה. בכתב התביעה טען התובע שהוא עבד עבור החברה הזרה במשרה מלאה במשך 22 חודשים, מיולי 2010 ועד אפריל 2012, תוך שהוא קיבל את שכר עבודתו רק עבור חודשיים ימים. התובע טען שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו ובין הנתבעים כולם וזאת למשך כל תקופת העבודה. כמו כן טען, שבנסיבות המקרה יש מקום להרמת מסך ההתאגדות כלפי בעלי המניות בחברה הזרה. הסעדים שהתבקשו היו השלמת שכר עבודה, צו עשה להעברת חלק ממניות החברה הזרה אליו, פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות נוספות ופיצוי על עוגמת נפש.

5.במהלך דיון קדם משפט שהתקיים ביום 11.3.15, הודיע התובע שהוא חוזר בו מהתביעה כנגד החברה הזרה, כמו גם מכל טענות הרמת המסך. בהתאם, בתום הדיון ניתנה לתובע הרשות להגיש כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המתוקן נכללו כנתבעים אך ורק הנתבעת ופיירשטיין. לאחר שהוגש כתב הגנה מתוקן, ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבע מועד לדיון הוכחות ליום 31.10.16.

6.עוד בטרם התקיים דיון ההוכחות, נמסר לבית הדין כי בין הנתבעת ומר נסים רחמים מצד אחד, ובין פיירשטיין מצד שני, התנהל הליך משפטי בבית משפט השלום בתל-אביב, שעניינו סכסוך מר שהתגלע ביניהם בקשר עם הלוואות בעלים שניתנו על ידם כבעלי מניות עבור פעילות החברה הזרה. בפסק הדין (ת"א 62153-07-14 מרשק נ' פייארשטיין (5.7.16, כב' השופטת רחל ערקובי)) התקבלו טענות התובעים שם בעיקרן, ונקבע כי הם עצמם השקיעו ממון רב לטובת פעילות חברה הזרה, ואילו פיירשטיין לא עמד בתשלום חלקו (להלן ובהמשך נתייחס לפסק דין זה כאל פסק הדין בהליך המקביל). נקבע, שעל פיירשטיין לשלם לרחמים סך של כחצי מיליון ₪, וסכום של כ- 400,000 ₪ עליו לשלם לנתבעת. ביום 9.10.16 נמסר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוציא צו לכינוס נכסים (פשיטת רגל) בעניינו של פיירשטיין, ובעקבות זאת עוכבו ההליכים כנגדו, והנתבעת נותרה כנתבעת יחידה בתיק.