סע"ש 51957-05-13

בפניי בקשת התובע להתיר צירוף עדויות הזמה מטעמו, בהתייחס למסמכים שהגישו הנתבעות בסמוך ולאחר דיון ההוכחות שהתקיים ביום 30.06.16.

הנתבעות מתנגדות לבקשה.

בעקבות החלטת בית הדין מיום 1.5.16, הגישו הנתבעות רשימה של עובדים אשר לטענתן, קיבלו דמי גמל. לב"כ התובע היו השגות באשר למסמכים שהוגשו ומשכך הגישו הנתבעות ביום 27.6.16, מסמכים מפורטים המגובים בתדפיסי הבנקים השונים, באופן מדגמי, באשר לחלק מהעובדים אשר לטענתן קיבלו את מלוא דמי הגמול המגיעים להם.

בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביום 30.6.16 הציג ב"כ הנתבעות מסמכים המוכיח לטענתו תשלומים נוספים בוצעו לעובדים הזרים אשר הועסקו בנתבעות בתקופה הרלוונטית, לעניין תשלומי הגמל. בסוף הדיון ניתנה החלטת בית הדין כי על ב"כ הנתבעות להגיש את המסמכים שהציג במהלך הדיון לתיק בית הדין, עם עותק לב"כ התובע. ואכן ביום 3.7.16 הוגשו המסמכים מטעם הנתבעות.

בעקבות הגשת המסמכים, אשר חלקם הוגשו כאמור רק לאחר מועד דיון ההוכחות, ביקש ב"כ התובע כי בית הדין יאפשר לו להגיש תצהירי הזמה למסמכים אלו. הנתבעות מתנגדות לבקשה היות ולטענתן ב"כ התובע קיבל את הדוחות השונים למעלה מחמישה חודשים לפני דיון ההוכחות ואף הגיב עליהם בהודעתו לבית הדין מיום 16.5.16.

דיון והכרעה

תקנה 51(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת כמפורט להלן:

"בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי סעיף 18(ד)(4) לחוק-

1. ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע, ולאחר מכן יישמעו עדיו – אם יש לו עדים ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לתובע להביא עדות סותרת, בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;".