סע"ש 51898-06-15

לפני בקשת התובע לתיקון כתב תביעתו, נוכח טעות חישוב, על ידי עדכון רכיב תביעתו לגמול בגין עבודה בשעות נוספות כך שיעמוד על סך של 33,531, חלף סך של 605 ש"ח בכתב התביעה המקורי. 

הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לטענתן מדובר בבקשה המוגשת בשיהוי ניכר, לאחר שהסתיים השלב המקדמי וחלף המועד להגשת תצהירי התובע. לא מדובר בתיקון טעות קולמוס כטענת התובע, שכן בכתב התביעה המקורי הציג התובע תחשיב מדוקדק תוך פירוט דרך החישוב. התובע לא הציג הסבר או תחשיב מפורט חדש כיצד הגיע כעת לסכום הגבוה בכ - 30,000 ₪ מהסכום הנתבע במקור.

ככל שיותר לתובע לתקן את כתב התביעה, יהיה צורך מטעם הנתבעות לתקן את כתב הגנתן, ועל התובע לשאת בהוצאות הבקשה והתיקון.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לאור גישתו של בית הדין לעבודה בדבר אפשרות תיקון כתבי טענות, ולאור השלב בו מצוי ההליך, אני מתירה את התיקון.

סעיף 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 קובע את סמכותו של בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות, כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו."

ככלל, גישתם של בתי הדין לעבודה הינה גמישה ומרחיבה ביחס לאפשרות לתיקון כתב טענות. על מנת להכריע במחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת, כאשר הבקשה אינה לוקה בשיהוי ניכר וניתן לפצות את הצד שכנגד בסעד כספי בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מתיקון כתב התביעה, יותר התיקון (רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' - חנוך ליבנה ואח' פ"ד נב(3), 427 (1998).

לא נעלם מעיני כי התובע כבר הגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו והם תואמים את התיקון המבוקש, אף מבלי שניתנה הרשות, וחרף העובדה שנוסח כתב תביעה מתוקן לא צורף לבקשה. עם זאת, השיהוי בהגשת הבקשה אינו מצדיק בנסיבות העניין את דחייתה על בסיס טענה זו בלבד וזאת בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה בטרם החל שלב הבאת הראיות, ואין בה כדי לעכב את המועדים שנקבעו בתיק.

סוף דבר

• הבקשה מתקבלת.