פסטרנק נ' כ.ט. איטלי בע"מ ואח'

לפנינו תביעת הגב' יוליה פסטרנק (להלן: התובעת) לפיצוי לאור טענתה להפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן: חוק שוויון) ולהפרת חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן: חוק עבודת נשים). בנוסף, עותרת התובעת לזכויות נוספות הנובעות מתקופת העסקתה בנתבעת.

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות

התובעת הועסקה בנתבעת 1, חברת כ.ט. איטלי בע"מ, אשר הפעילה חנות נעליים בראשון לציון (להלן: הנתבעת או חנות הנעליים), החל מיום 16.11.15 ועד לפיטוריה, בשכר של 27 ₪ לשעה. הצדדים חלוקים על הסיכום בנוגע להיקף עבודתה של התובעת.

הנתבע 2, מר רוברט כהן, הינו הבעלים של הנתבעת (להלן: הנתבע או מר כהן).

התובעת הודיעה על הריונה לנתבע במהלך חודש 04/2016.

ביום 6.4.16 התקיים דיון בבית משפט השלום בראשון לציון בתיק תא"ח 58201-01-16 עיריית ראשון לציון נגד מר כהן ושם הצדדים הגיעו להסכמות, בין היתר כי הנתבע יפנה את הנכס ( החנות בה עבדה התובעת) עד ליום 16.10.16. ר' נספח נ/ 3 לתצהיר הנתבעת.

ביום 10.8.16 הגישה התובעת תלונה למשרד הכלכלה, במסגרתה טענה כי לאחר הודעתה על הריונה החל הנתבע להפחית את שעות וימי עבודתה, שהיו עד אז קבועים וזאת ללא אישור מתאים ממשרד הכלכלה. עוד טענה התובעת בתלונתה כי ביום 10.8.16 התקשר אליה הנתבע והודיע לה כי הוא מחפש דרך לפטרה נוכח תלונותיה על הרעת תנאים (ר' ת/3 לתצהירה).

ביום 24.8.16 שלחה התובעת למשרד הכלכלה מכתב המשך לתלונתה מיום 10.8.16, בו טענה כי ביום 17.8.16 המעסיק הודיע לה בשיחה כי היא בשימוע וכי החל מתאריך זה יש לה עוד חודש עבודה כמקובל. לטענתה נאמר לה על ידי המעסיק כי פוטרה לאור תלונותיה על פגיעה בשעות עבודתה (ר' ת/4 לתצהיר התובעת).

ביום 4.9.16 קיבלה התובעת מכתב פיטורים, כמצוטט:

"לצערנו, בשל המצב הכלכלי, וההפסדים הרבים שהחברה צברה, אנו נאלצים לסגור את החנות בסוף חודש ספטמבר 2016 ולפטר אותך.