סע"ש 51575-07-12 טרבלסי נ' המכללה האקדמית צפת (ע"ר 580362937)

הרקע להגשת התובענה ותמצית ההליכים בה

1.התובע עבד שנים לא מעטות כמנכ"ל הנתבעת. למעשה, התובע ליווה את הנתבעת עוד לפני הקמתה, בעת שהיתה שלוחה של אוניברסיטת בר אילן, ולאחר מכן - עסק בהקמתה של הנתבעת כמכללה אקדמית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וניהל אותה - מבחינה אדמיניסטרטיווית, במשך שנים רבות.

2.בשנת 2009, הודע לתובע על ידי נשיא הנתבעת ויו"ר הועד המנהל שלה, כי יש כוונה להביא לסיום עבודתו של התובע. לאחר דין ודברים בין הצדדים, אשר כללו גם מכתב שהתובע שלח ביום 26/8/09 לנשיא הנתבעת עם העתק לגורמים שונים אצל הנתבעת ולראש עיריית צפת, חתמו הצדדים, ביום 17/9/09, על הסכם שהיה אמור להסדיר את תנאי פרישתו של התובע. להסכם האמור ייקרא להלן: "הסכם הפרישה".

הסכם הפרישה כלל - בין השאר - את התנאים הבאים:

א.התובע "ימשוך" את מכתבו מיום 26/8/09.

ב.התובע והנתבעת יפנו במשותף אל הועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה, או אל הממונה על השכר באוצר או אל שני הגורמים האמורים, במטרה לקבל אישור לכך שהתובע יקבל תשלום דמי הסתגלות בשיעור של 6.5 משכורות חודשיות (מעבר לדמי הסתגלות בשיעור של 3 משכורות חודשיות שכבר אושרו).

3.זמן מה לאחר חתימת הסכם הפרישה, העלו הצדדים - זה כלפי זה - טענות בדבר הפרת הסכם הפרישה על ידי הצד שכנגד. לפיכך, הסכם הפרישה לא קויים באותה עת, אך עבודתו של התובע - הופסקה.

4.בשל טענותיו של התובע כלפי הנתבעת, הוא הגיש לבית הדין את התובענה שבפנינו.

5.בכתב התביעה, שהוגש בעת שהתובע היה עדיין מיוצג על ידי עורכת דין, העלה התובע טענות לא מעטות; הוא טען כי הנתבעת פיטרה אותו בשל אפליה מחמת גיל, בלא שנערך לו שימוע, מבלי ששולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים שהוא היה זכאי להם. חלק מהטענה בדבר זכאות התובע להשלמת פיצויי פיטורים, היה מבוסס על טענת התובע שהנתבעת לא הביאה בחשבון חלק מתקופת עבודתו (בשנים 1985-1990).