לפניי בקשת הנתבע 2 לחיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות.
התובע הגיש תביעה על סך של כ- 106,000 ₪ כנגד הנתבע 2 ( להלן:"המבקש") והנתבעת 1. במסגרת התביעה נתבעים, בין היתר, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי לפי חוק הגנת השכר ותשלום עבור עבודה בשעות נוספות.
יחד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה לפטור מאגרה נוכח מצבו הכלכלי והעובדה כי ניתן כנגדו צו לכינוס נכסים ביום 9.10.13.
ביום 29.10.15 ניתנה החלטתי כי ההליכים בתיק יעוכבו כל עוד לא תימסר החלטת הגורם המוסמך המתירה המשך ההליכים, כנדרש נוכח העובדה כי התובע הוכרז כפושט רגל.
ביום 13.2.16 ולאור החלטות בית המשפט המחוזי בתיק הפש"ר 31494-12-09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "תיק הפש"ר") שהגיש התובע, החלטתי על ביטול עיכוב ההליכים בתיק דנן.
במהלך הדיון המקדמי מיום 2.3.16 הבהיר הנתבע 2 כי הוא עומד על בקשתו למתן ערובה או ערבון צד ג' לכיסוי הוצאות המשפט.
טענות הצדדים בתמצית
לטענת המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי בתיק הפש"ר אישרה את ניהול התביעה ברכיב פיצויי הפיטורים בלבד וקבעה כי הוצאות התביעה דנן, לא יחולו על קופת הכינוס. משכך לטענתו, התובע אינו מסכן דבר במידה ותביעתו תדחה ועל כן יש לחייבו בהפקדת ערבון להבטחת תשלום הוצאות משפט שכן לטענת המבקש מדובר בתביעת סרק שסיכויה קלושים, אשר הוגשה בחוסר תום לב, מתוך רצון להתנקם בנתבע 2 ובהיעדר כל ראשית ראיה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.