סע"ש 5140-08-15

1.ביום 15/6/16 נקבע בתיק זה מועד לחקירת המצהירים מטעם שני הצדדים ולסיכומים ליום 15/12/16.

2.ביום 12/12/15, שלושה ימים לפני מועד ההוכחות בתיק, הוגשה בקשת הנתבעת להורות על דחיית מועד הישיבה בשל כאבי גב בהם לקה מנהל הנתבעת, בצירוף אישור רפואי.

3.לאחר קבלת עמדת התובע שהתנגד לדחיה, הוריתי על פיצול הדיון כך שבישיבה שנועדה ליום 15/12/16 תשמע רק חקירתו הנגדית של התובע ובסופה יתואם מועד במעמד ב"כ הצדדים לשמיעת חקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת בתאריך אחר.

4.בתום הישיבה מיום 15/12/16 תואמה ישיבה נוספת על דעת ב"כ הנתבעת לחקירת מנהל הנתבעת ליום 21/12/16.

5.יומיים לפני מועד הישיבה הנדחית הנ"ל, שתואמה כאמור במעמד ב"כ הצדדים ועל דעתם, הוגשה ביום 19/12/16 בקשתה של הנתבעת לדחיה נוספת של מועד הישיבה הנ"ל, והפעם בשל ישיבה חשובה מאוד לעתידה של הנתבעת שנקבעה מבעוד מועד למנהל הנתבעת באותו יום בתל אביב. עוד הובהר בבקשה כי מצבו הבריאותי של מנהל לעת הזו אינו מונע ממנו את ההתיצבות וכן הובהר על ידי ב"כ הנתבעת כי מדובר בתקלה מצדו על כך שלא שם לבו לכך שהסכים לקביעת מועד דיון באותו יום שבו קבועה ישיבה כה חשובה למנהל הנתבעת.

4.בנסיבות אלו, הוריתי לאחר תיאום בין ב"כ הצדדים על דחיית הישיבה בפעם השניה ליום 11/1/17, תוך שמירת זכותם של הצדדים לטעון לעניין חיוב הנתבעת בהוצאות בשל הדחיות החוזרות ונשנות כאמור.

5.בהמשך לכך ובתאם להחלטתי הוגשו טיעוני הצדדים בכתב, בסוגית ההוצאות.

6.לאחר שנתתי דעתי לטעמי הצדדים, זה בכה וזה וכה, נחה דעתי כי גם אם אין המדובר בהכרח בזלזול מטעם הנתבעת בהחלטות בית הדין ובצד שכנגד, עדיין מדובר בדחיה חוזרת ונשנית של מועד הדיון בתיק זה, הרובצת לפתחה של הנתבעת. בנסיבות אלו, אינני סבורה כי מי שצריך לשאת בטירדה הנוספת הנובעת מהדחיות החוזרות ונשנות של מועד הדיון, כמו גם הדחיה בבירור עניינו, הוא התובע, וזאת גם אם מדובר בדחיות לכאורה מוצדקות.

עם זאת, משלא שוכנעתי בכוונה זדונית או בחוסר תום לב בהכרח מצד הנתבעת, אני סבורה שיש ליתן לכך משקל בשיעור ההוצאות שייפסק.