סע"ש 51086-11-16

1.בפנינו 2 בקשות שהגישה התובעת: בקשה(מ-27.12.16) לתיקון פרוטוקול הדיון מ-22.12.16 ובקשת התובעת למתן סעד זמני (בקשה מ- 12.12.16; לאחר שבדיון ( מ-9.1.17) בבקשה לסעד זמני שהוגשה ב- 5.1.17; בקשה שלישית במספר, ביקשה התובעת כי לא תדון הבקשה השלישית וכי תנתן החלטה בבקשה השנייה ע"י המותב ששמע הדיון ולאחר שהמדינה ביקשה כי הבקשה השלישית תמחק על הסף).

נדון להלן בבקשות לפי סדרן.

2.בקשה לתיקון פרוטוקול

בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון כך שבעמ' 17 שורות 6-7 ירשם כשאלה "תתמקדי בשאלה הזאת ולא מדוע בקשת ארכה" ובעמ' 24 בסיפא שורה 14, הופנה עו"ד נהיר לנספח נ"ב לזימון לשימוע (כעולה מתשובתו והפסקאות אליהן התייחס).

המשיבה בתגובתה (מ- 15.1.17) הסכימה לבקשה.

בנסיבות אלה – מקבלים אנו המבוקש ופרוטוקול הדיון מ- 22.12.16 יתוקן כמבוקש.

3.בקשה דחופה למתן צו מניעה

א.ביום 12.12.16 הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו מניעה בה טענה כדלקמן:

המבקשת הגישה ב- 30.11.16 בקשתה לחזור בה מהסכמתה למשוך הבקשה לסעדים זמניים(הבקשה הראשונה) וביה"ד הורה ב- 1.12.16 למשיבה להגיב על הבקשה בתוך 14 יום ("ההחלטה").

דא עקא, המבקר "עשה דין לעצמו" ותחת שיגיש תגובתו, אץ להשלים את הליכי פיטוריה, תוך שאינו שועה להודעותיה, הן בדבר חובתו למלא אחר החלטתו הנ"ל של ביה"ד והן בשל כללי מינהל תקין והנימוס המשפטי המחייבים אותו להקפיא הליכי השימוע, כל שכן פיטוריה, עד למתן הכרעה חלוטה בסוגיה העקרונית בדבר העדר סמכותו לפטרה, שעה שהיא טוענת שאקט זה נובע מהיותה חושפת שחיתויות במשרדו והוא מנוע בשל נגוד עניינים מובנה מלהחליט בדבר מעמדה כאמור והקף ההגנה שהיא זכאית לו ("הסמכות").

המבקשת אף עתרה למבקר להאריך ב- 3 שבועות המועד לתגובתה לטענות שהועלו כנגדה ("שאוגדו בכרך עבה המחזיק כ- 500 עמ' ").

המבקר עשה חוכא ואטלולא מההחלטה והודיע כי ה- 7.12.16 הוא המועד האחרון לתגובתה וכי למחרת, ב- 8.12.16 שעה 10:00, אף יתקיים לה שימוע בעל פה.

משלא התייצבה לשימוע, הוציא המבקר ב- 8.12.16 כבר לפני השעה 12:00 מכתב ארוך ומנומק (עפ"נ 8 עמודים), שבסופו הודיע על פיטוריה, שיכנסו לתוקפם בתום חודש הודעה מוקדמת, מכתב שנשלח אליה בדוא"ל בשעה 11:59, ומשלא פתחה המחשב שלה, הומצא לה רק ב- 11.12.16, עת הגיעה לעבודתה וכניסתה נמנעה על ידי המאבטחים בהוראת המבקר.