לפני בית הדין בקשת הנתבעים למחיקת נתבעים 2 ו-3, ותגובת התובע המתנגד לה.
בתמצית, נטען בבקשה כי הנתבעים 2 ו-3 הינם אורגנים של הנתבעת 1 (להלן: "החברה") ומעורבותם בקשר לאופן ההעסקה של התובע נעשו מתוקף תפקידם כאורגנים בחברה בלבד ותו לא.
בכך אין לסברת הנתבעים כדי לחייב את הבעלים באופן אישי כל עוד לא התקיימו התנאים הנדרשים לכך במסגרת העילות להרמת מסך בהתאם לפסיקה. על כן גורסים הנתבעים כי יש להורות על דחיית או מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3, בשל העדר עילה והיעדר יריבות בין התובע לנתבעים 2 ו-3 כפי שהצהירו האחרונים בתצהירם.
בעיקרי הדברים, עולה מטענות התובע כי הוא סבור למעשה שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעים ובכללם נתבעים 2 ו-3 ולפיו, ככלל התביעה מבוססת על מעשים ומחדלים אישיים של האחרונים. ועל כן יש להותירם כנתבעים בהליך.
עוד סבור התובע כי אומנם עקרון האישיות הנפרדת מעוגן בחקיקה ובפסיקה, אולם בפסיקה גם הורחבו הנסיבות בגינן ניתן להרים מסך מקום בו המעסיק פעל בחוסר תום לב כלפי עובדיו (לרבות אי תשלום שכר וזכויות קוגנטיות באופן שיש בו להונות או לקפח את העובד).
לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אין להעתר לבקשה. זאת מהנימוקים להלן.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.