pedros lamlam נ' אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ

התובעת הרתה והנתבעת ביקשה להפחית את שעות עבודתה של התובעת במקום בו עבדה. התובעת טוענת כי הנתבעת הפחיתה לה את שעות העבודה אולם לא הציעה לה עבודה חלופית. הנתבעת טוענת כי הציעה לתובעת עבודה חלופית במקום אחר. התובעת התפטרה. האם זכאית התובעת לפיצוי על פי חוק עבודת נשים – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1.התובעת עבדה אצל הנתבעת, חברה קבלנית המספקת שירותי ניקיון.

2. התובעת הוצבה במרכז רפואי ברח' סוקולוב בהרצליה.

3.התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת מיום 14.3.16 ועבדה במשך 9 חודשים.

4.על פי דוחות הנוכחות התובעת עבדה באתר עד ליום 19.12.16, בהיקף משרה של כ- 80% (150 שעות עבודה חודשיות).

5.ביום 1.1.17 מסרה התובעת מכתב התפטרות למוטי לוי, הבעלים של הנתבעת. הנתבעת הציעה לתובעת לעבוד 4 שעות במשמרת (על פי ההסכמה הדיונית מיום 18.1.18).

6.ביום 12.4.17 ילדה התובעת. חופשת הלידה הסתיימה בחודש 7/17.

7. על הצדדים חל צו הרחבה בענף הניקיון.

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

1.ביום 10.12.16 ביקשה התובעת יום חופש על מנת לבצע בדיקות שקשורות להריון. התובעת הייתה באותה עת בחודש רביעי להריונה. בתגובה נדרשה ממנהל בשם דודי להגיע לעבודה ולבצע את המוטל עליה (אפשר לה לצאת ליום חופשי חלקי רק לאחר שתבצע את עבודתה).