סע"ש 50253-01-17

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש לפטור מאגרה (להלן- הבקשה), בתצהיר המשלים שהוגש, במסמכים שצורפו ובכתב התביעה מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, ואלה טעמיי:

1. התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח -2008 (להלן: "התקנות"), כדלקמן:

   "12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

   (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

    

2. עולה מהאמור, כי  על בית הדין לבחון הן  את יכולתו של המבקש לשלם אגרה והן את השאלה, האם ההליך מגלה עילה, וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 לתקנות. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר נטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל במלואו על המבקש פטור מאגרה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום14/2/10).

    

3. על פי הפסיקה, פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד. בין היתר, נקבע בפסיקה, כי"על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי"  (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07). 

    

4. עוד נפסק, כי"בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי  לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד" (בש"א 128/89 מצא נגד מצא, ניתן ביום 29/5/89).