סע"ש 4966-09-14 גרייצר נ' עיריית רעננה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה שלא כומתה כדין.

רקע כללי:

1.התובעת הגישה תביעה למתן פס"ד הצהרתי כנגד הנתבעת שהוגדרה כ"תובענה להכרה ביחסי עבודה והפרשי שכר". במסגרת זו ביקשה התובעת סעד הצהרתי (כמפורט בסיפא לכתב התביעה), לפיו "בנסיבות כאמור מתבקש בית דין נכבד זה להורות לנתבעת להכיר ברצף התעסוקתי של התובעת במקום העבודה, לרבות הזכאות במלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות ולהורות לנתבעת להפריש ולשלם את הסכומים המגיעים בהתאם (חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פיטורין ופנסיה)".

2.הנתבעת מנגד הגישה כתב הגנה (וכתב תביעה שכנגד) במסגרתו הכחישה את טענות התובעת והעלתה טענה מקדמית ולפיה מדובר בפועל בתביעה כספית, שלא כומתה.

3.במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 8.2.15 הוחלט, בין היתר, כי "ככל שהצדדים לא יגיעו לידי הסכם פשרה, ב"כ התובעת יודיע תוך 30 ימים עמדתו לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק, לרבות לעניין כימות כתב התביעה".

4.התובעת הגישה הודעת עדכון מטעמה במסגרתה טענה, כי לא חלה עליה חובה לכמת את כתב התביעה תוך שציינה, כי ניתן ליתן סעד הצהרתי גם מקום שניתן לכמת את סכום התביעה וזאת מתוך ההנחה שאותו גוף ציבורי יפעל עפ"י ההצהרה בלא שיהיה צורך לאכפה. זאת ועוד, מדובר במקרה של תובעת אשר עודנה עובדת במקום העבודה והתביעות הכספיות הינן אינצידנטליות לשאלת הסטטוס שלה כעובדת.

5.הנתבעת הגיבה להודעת העדכון וביקשה לסלק את התביעה על הסף עקב אי כימותה. לחילופין ולמען הזהירות התבקש ביה"ד להורות על כימות כתב התביעה ותשלום אגרה בהתאם. לתמיכה בטענותיה איזכרה הנתבעת פסיקה בעניין של בתי הדין לעבודה.