סע"ש 49575-02-15

תביעה זו עניינה תשלום זכויות התובעת בגין תקופת עבודתה וסיומה וכן תביעה לפיצוי מכוח חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 (להלן: חוק עבודת נשים) וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 (להלן: חוק השוויון או חוק שוויון ההזדמנויות) בסך כולל של 160,154 ₪.

רקע עובדתי

1.הנתבעת היא חברה שבבעלותה מינימרקט בעיר רהט.

2.התובעת, הועסקה על ידי הנתבעת החל מיום 1.8.13 ועד ליום 23.11.14 כקופאית, סדרנית ובעבודת ניקיון במינימרקט השייך לנתבעת.

3.הצדדים חלוקים בכל הקשור לנסיבות סיום העבודה וכן בשאלת הזכויות שלהן זכאית התובעת בגין עבודתה וסיומה.

4.בעת סיום עבודתה בנתבעת היתה התובעת בהריון. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לנסיבות סיום העבודה - האם פוטרה התובעת, או שמא התפטרה. כפועל יוצא מהתשובה לשאלה זו, נגזרות מרבית תביעותיה של התובעת.

5.מטעם התובעת העידו היא עצמה, ובעלה מר אמיר אלטורי (להלן: מר אלטורי) ואילו מטעם הנתבעת העיד מנכ"ל הנתבעת מר נעים אבו ג'אמע (להלן: מר אבו ג'אמע).

טענות הצדדים 

6.לטענת התובעת, פוטרה לאלתר מעבודתה בעקבות הריונה, וזאת מבלי שנערך לה שימוע ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים. לטענתה, ביום 19.11.14 (יום רביעי בשבוע) לקראת סוף יום העבודה חשה ברע עקב הריונה. משהחריפו כאביה פנתה באותו היום לד"ר אלעוברה במרפאת קופת חולים כללית ברהט שהמליץ בפניה לא לעבוד למחרת היום, ואמר לה לשוב אליו ביום שני. לטענתה, בערב הודיעה למעסיקה במסרון כי לא תגיע לעבודה למחרת. לגרסת התובעת, בימים 21-22.11.14 לא עבדה משלא היתה משובצת בסידור העבודה ומששבה לעבודה ביום 23.11.14, לא איפשר לה מר אבו ג'אמע לפתוח את הקופה והודיע לה כי עקב היעדרותה שגרמה לנתבעת נזק רב, אין לו יותר עבודה בשבילה.