סע"ש 49543-06-14 נביל דאר מוסא נ' אחים צומן בנין והשקעות בע"מ

1.התובע עבד אצל הנתבעת מחודש ספטמבר 2006 ועד לחודש ינואר 2014 בו הסתיימה העסקתו בנסיבות שתתוארנה בהמשך.

2.התובע טוען כי הוא זכאי לקבלת החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, הפרשים בגין פדיון חופשה, דמי הודעה מוקדמת והשלמת פיצויי פיטורים.

3.לאחר ששמענו את עדויות התובע ומר עאצי, עד מטעמו, ואת עדות מנהל הנתבעת להלן הכרעתנו.

דיון והכרעה

נסיבות סיום העבודה

4.בכתב התביעה טען התובע ביחס לנסיבות סיום עבודתו, כי "הועסק אצל הנתבעת...עד לפיטוריו ללא הודעה מוקדמת בחודש ינואר 2014 עת בוטל היתר העבודה ללא כל הודעה וללא כל סיבה" (ר' סעיף 6 לכתב התביעה). בתצהירו הציג התובע גירסה שונה לנסיבות סיום עבודתו:

"הריני להצהיר כי הועסקתי אצל הנתבעת מחודש 9/2006 ועד לפיטוריי, ללא כל הודעה מוקדמת, בחודש 1/2014 ע"י המנהל ידידה צומן בפתאומיות כשאמר כי אין לו יותר עבודה בשבילי ושאני מפוטר ושאלך הביתה..."

(ר' סעיף 6 לתצהיר התובע)

5.בניגוד לטענת התובע, הגרסה השניה אשר הוצגה בתצהירו, אינה אך פירוט של הגרסה שהוצגה בכתב התביעה אלא היא שונה ממנה במהותה. בעוד שלאור הנטען בכתב התביעה ניתן להבין, כי התובע הגיע יום בהיר אחד למחסום והופתע לגלות כי רשיונו בוטל ללא שהתנהלה בינו ובין מנהלו כל שיחה בענין זה, הגרסה המפורטת בתצהירו של התובע ענינה שיחת פיטורים שהתנהלה לכאורה בין מנהל הנתבעת לתובע במסגרתה פיטר מנהל הנתבעת את התובע. אלא, שמעדויות הצדדים עולה תמונה שונה.