סע"ש 49329-03-14

1.בתיק זה הוגשה בקשה למתן סעד זמני. וזו השתלשלות האירועים אשר הובילה למתן החלטה זו:

א.במוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד) פועלת היחידה הארצית לחקירות הונאה (להלן - היחידה). יחידה זו אמונה על חשיפת מעשי מרמה והונאה של מבוטחים. במסגרת עבודתם נדרשים חוקרי היחידה לבצע מעקבים וחקירות מחוץ למשרדי היחידה. חקירות אלה מתבצעות בזוגות.

ב.המבקשת 1 (להלן - אלכסנדרה) החלה לעבוד ביחידה ביום 1.1.12, והמבקשת 2 (להלן - לירון) ביום 3.6.12. המבקשות מועסקות כחוקרות חוץ ביחידה, שלוחת ירושלים והשפלה. עד לתחילת העסקתן של המבקשות לא הועסקו נשים ביחידה. מלבד המבקשות, מועסקים ביחידה 4 חוקרים גברים וממונה.

ג.המבקשות טוענות כי החוקרים הגברים ביחידה, למעט אחד, אינם מסכימים לעבוד עמן בשל היותן נשים. לפיכך, פנו המבקשות לגורמים שונים במוסד לביטוח לאומי במטרה לשנות את המצב.

ד.ביום 24.2.14 הוציא המשיב 2, סמנכ"ל חקירות ולוגיסטיקה במוסד לביטוח לאומי, הנחיה ובה נכתב:

"קיימתי שיחה עם הממונה על המשמעת, והודעתי לו על הסכמתי לאפשר לעובדים/ות שלא לעבוד בזוגות מעורבים כאשר זה בניגוד לאמונתם בין אם מטעמי מצפון ו/או הלכה, כפי שנהוג לעבוד בחוליות העיקוב ביאח"ה ירושלים- שפלה" (נספח 5 לבקשה).

ביום 4.3.14 הגישו המבקשות בקשה למתן צו מניעה זמני המורה על

מניעת יישומה של ההנחיה הפסולה, שכן מדובר בהנחיה בלתי חוקית בעליל, הפוגעת בזכויותיהן, ואינה מאפשרת להן לבצע את תפקידן הלכה למעשה. כמו כן התבקש מתן צו מניעה, המורה למשיבים להימנע מכל פגיעה במבקשות או בזכויותיהן המוקנות על פי דין, כפי שאלה באו לידי ביטוי ערב כניסתן לעבודה, עד לבירור טענותיהן.

ה.ביום 9.3.14 כינס מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי דיון בפני פורום ההנהלה הבכיר. בעקבות הדיון, הורה המנכ"ל להקים צוות פנימי לבחינת נהלי העבודה הקיימים ביחידה והשוואתם לסדרי עבודה ביחידות דומות בגופים אחרים. עד לקבלת המלצות הצוות הוקפאה הנחייתו של המשיב 2 (נספח 2 לתגובה). בעקבות הודעת המשיבים כי העניין נמצא בבדיקת הצוות הפנימי, ומשבוטלה ההנחיה שביטולה התבקש, בוטל לבקשת המשיבים הדיון שנקבע ליום 18.3.14 כדי לאפשר לצוות הפנימי להשלים את מלאכתו.

ו.ביום 3.4.14 הוגשו מסקנות הצוות הפנימי אשר נועדו למנוע את הפליית המבקשות. מנכ"ל המוסד הודיע כי הוא מאמץ את מסקנות הוועדה. לפיכך, ניתנה החלטה כי יש לאפשר למשיב 1 לאמץ ולפעול על פי הנחיות הצוות במשך כ-45 יום ולאחר מכן יתקיים דיון שבו יוכלו הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית הדין ולברר האם אמנם קוימו הנחיות הצוות במלואן (החלטה מיום 8.4.14).

ז.ביום 10.6.14 התקיים דיון בבקשה למתן הסעד הזמני, שכן המבקשות טענו שלא היהונשמעו עדויות הצדדים. בתום הדיון ביקשו המשיבים לאפשר להם להגיש נתונים, ונקבע כי תוגש בקשה מתאימה, ותינתן החלטה בעניין המסמכים וכן החלטה על הגשת סיכומים בכתב. הצדדים הגישו בקשות לגילוי מסמכים ותגובות לבקשות שהוגשו. לתגובת המבקשות צורף תצהיר של לירון. אציין כי לירון לא הגישה תצהיר קודם לכן ולא נחקרה.

3.ביום 14.7.14 התפטרה לירון מעבודתה ביחידה. בעקבות זאת הודיעו המבקשות כי הן חוזרות בהן מהבקשה לגילוי מסמכים, מאחר שאלה מתייחסים לעבודתה של לירון. עם זאת הן מבקשות לדון בדחיפות בבקשה לסעד הזמני על יסוד החומר המצוי בתיק ובלא הגשת סיכומים (הודעות מיום 30.7.14 ומיום 10.8.14). לטענתן ההכרעה בהליך הזמני קריטית גם לעניין עבודתה של אלכסנדרה והיא הכרחית על מנת למנוע הישנות המצב בעתיד.

המשיבים מתנגדים לבקשה מכמה טעמים. ראשית לאחר הדיון בבקשה הגישו המבקשות תצהירים נוספים. לירון לא נחקרה בחקירה נגדית על תצהירים ועדיין לא ניתנה החלטה בעניין הגשתם. כמו כן המשיבים עומדים על זכותם להגיש מסמכים נוספים ולסכם את טענותיהם בהליך הזמני בכתב. המשיבים מוסיפים כי מעת שהתפטרה לירון ואלכסנדרה מועסקת אין עוד מקום לדון בבקשה במסגרת הליך זמני.

4.המבקשות הגישו בקשה לסעד זמני בה התבקשו שני סעדים: האחד- מניעת יישומה של הנחייתו של המשיב 2 מיום 24.2.14; והשני- מניעת פגיעה במבקשות ובזכויותיהן.

כאמור לעיל, הנחיית המשיב 2 בוטלה עוד בראשית ההליך. לפיכך הצורך לדון בבקשה זו התייתר. נותרה לדיון הבקשה למנוע פגיעה במבקשות או בזכויותיהן: כאמור, לירון התפטרה משכך מתייתר הצורך לדון בסעד זה לגביה, ככל שהוא מתייחס לעבודה בפועל, שהרי מתן סעד זמני צופה פני העתיד, לגבי תנאי עבודת המבקשות, ולירון אינה עובדת עוד במוסד לביטוח לאומי. אלכסנדרה מוסיפה לעבוד והחוקר שעובד עמה ואין לה תלונות בעניין זה (ראו עדותה בע' 11 ש' 24-29). כידוע, הסעד הזמני נועד לשמר מצב הקיים או למנוע נזק בלתי הפיך (עע (ארצי) 1241/01 מדינת ישראל משרד הבריאות נגד יוסף ואח' (ניתן ביום 6.9.01). אם אין צפי לנזק בלתי הפיך, הרי שאין מקום להוסיף ולדון בהליך במסגרת בקשה למתן סעד זמני.