אבו רויס נ' מושב משואה

1.לפניי בקשת הנתבע מיום 23/10/17 להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, ככל והתביעה תידחה (להלן: "הבקשה").

רקע

2.ביום 24/9/17, הגיש התובע, תושב הרשות הפלסטינית, כתב תביעה כנגד הנתבע, בו טען, בין היתר, כי עבד אצל הנתבע כפועל חקלאות בתקופה שמחודש 4/11 עד לחודש 12/16 – מועד בו פוטר לאלתר. בכתב התביעה נתבעו הרכיבים הבאים: פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, הפרשי שכר מינימום, דמי כלכלה ומענק שנתי. סכום התביעה הועמד על סך 171,117 ₪.

עיקר טענות הצדדים

3.בבקשה טוען הנתבע, בין היתר, כי לכתב התביעה לא צורף בדל מסמך ו/או ראשית ראיה אשר יש בה כדי לתמוך בטענות התובע, ולא בכדי, התובע מעולם לא הועסק על ידי הנתבע. בהתאם להוראות תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), היות והתובע אינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג, יש להורות על חיובו בהפקדת ערובה. עוד טען הנתבע כי סיכויי התובענה הינן קלושים. מדובר בתובענה מופרכת על פניה וקיים קושי אמיתי בגביית הוצאות משפט אשר ייפסקו כנגד התובע. הנתבע הפנה להחלטות בתי דין איזוריים לעבודה בענין זה וכן לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ופסיקה של בתי המשפט. יש לציין כי לבקשה צורף תצהיר.

4.בתגובתו מיום 31/10/17, בקש התובע לדחות את הבקשה, וטען , בין היתר, כדלקמן: הגשת הבקשה נועדה על מנת למנוע מהתובע לקבל את זכויותיו עפ"י חוק. הנתבע נמנע מלהוציא לתובע היתרי עבודה במהלך עבודת האחרון אצלו, והוא עשה כן רק כשנאלץ. עוד טען התובע כי היתר העבודה אשר צורף לתגובתו מהווה ראשית ראיה כדרישת תקנה 116א לתקנות וכי יש מקום לבירור זכאותו לרכיבי התביעה הנתבעים, כאשר סיכויי תביעתו הינם גבוהים ביותר. התובע הוסיף וטען כי מצבו הכלכלי טוב מאד וכי לאחר סיום עבודתו אצל הנתבע הוא השתלב בעבודה חדשה בה משתכר טוב, כך שיוכל לעמוד בחיובו בהוצאות, ככל ויחוייב. בנוסף, לאור היתר העבודה אשר צורף, ואשר יש בו כדי להעיד לפחות על קיומו של קשר כלשהו בין התובע לבין הנתבע, הטלת ערובה לא תהיה צודקת.

המסגרת הנורמטיבית

5.עד לאחרונה לא היתה בתקנות תקנה ספציפית אשר דנה בסוגיית הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע. אי לכך, אימצו בתי הדין לעבודה את הוראות תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 .

6.ביום 2/9/16, נכנסה לתוקפה הוראת תקנה 116א לתקנות, שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות", הקובעת כדלקמן: