סע"ש 4754-12-15

1.ענייננו במערכת יחסים סבוכה וקשה בין שני אחים, אשר האחד-הנתבע, העסיק את השני-התובע. מערכת יחסי העבודה בין השניים עלתה על שרטון והותירה אף עלינו, בתום דיון ההוכחות שהתקיים בפנינו, תחושות קשות.

2.התובע טען בתביעתו כי עבד אצל הנתבע מיום 1.7.2011 ועד ליום 20.9.2015 וכי הנתבע חייב לו הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה והפרשים לקרן פנסיה.

3.טרם נכנס לגופן של הטענות נציין, כי התובע והנתבע "הפליאו" להטיח זה בזה האשמות והוסיפו כהנה וכהנה פרטים שאינם רלבנטים לתובענה זו, אשר אין בכוונתנו להתייחס אליהם בפסק דין זה.

דיון והכרעה

נסיבות סיום העבודה

4.טוען התובע בכתב התביעה, כי לאחר ששב מחופשת מחלה, ביום 20.9.2015 "ללא התראה פטר (הנתבע – י.ז.ג) את התובע לאלתר על אף שהתובע עבד לשביעות רצונו" (ר' סעיף 5 לכתב התביעה). התובע צירף לכתב התביעה העתק מכתב הפיטורים שנמסר לו על ידי הנתבע, אשר בשל חשיבותו יובא נוסחו להלן: "בתאריך ה 20/9/15 לאחר שיחה עם מר אטיאס יחיאל הוכנסו פיטוריו לתוקף עקב חילוקי דעות ואי שביעות רצון מעבודתו".

5.עמדת הנתבע כפי שעולה מכתב ההגנה הינה כי "לאחר שיחות חוזרות ונשנות ואזהרות...נאלץ הנתבע לפטרו" (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).

6.בתצהירו של הנתבע נטען כי "פיטוריו של התובע לא היו "פתאומיים". לאחר שנודע לי שהתובע נעלם "באופן סדרתי" מעבודתו על מנת לבצע עבודות פרטיות ... הזהרתי אותו מספר רב של פעמים שלא ייעלם מעבודתו... אך התובע המשיך בשלו" (ר' סעיף 4 לתצהיר הנתבע).

ובהמשך –

"לאחר מכן ערכתי לתובע שימוע ולאחר השימוע משלא תיקן התובע את התנהלותו החלטתי לפטרו והוא קיבל מכתב פיטורין"