סע"ש 4702-05-13 א' ו' נ' ר' ס'

1.לפנינו תביעתו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ויתר זכויות שלא שולמו לתובע לטענתו.

2.התובע הועסק בחנות בגדים "ניו לוק" ברמת גן שבבעלותו של הנתבע.

מועד תחילת ההעסקה שנוי במחלוקת.

לטענת התובע הועסק החל מספטמבר 2008 ולטענת הנתבע, ממרץ 2009.

יחסי העבודה הסתיימו בנובמבר 2012, כאשר נסיבות סיום ההעסקה שנויות במחלוקת.

3.בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו לפנינו.

מטעם הנתבע הוגשו גם תצהיריהם של מר חיים נחום ומר ליאור אבו חצירה, אשר נחקרו לפנינו בדיון ההוכחות שקויים.

טענות התובע

4.התובע נסמך על דו"ח בדיקת פוליגרף שצורף לתצהירו מיום 2.11.09, אשר נערך מטעם הנתבע, מחמת חשד לגניבת כספים וסחורה מהחנות. בדו"ח הבדיקה נכתב כי התובע עובד בחנות "למעלה משנה".

התובע טוען כי טענת הנתבע לפיה מועד תחילת עבודתו הוא בחודש מרץ 2009 נולדה על מנת להסתיר את העובדה שבתקופה שמחודש ספטמבר 2008 ועד לחודש מרץ 2009, לא הנפיק הנתבע לתובע תלושי שכר ולא דיווח עליו כעובד וכך גם בתקופה שמחודש ינואר 2011 ועד לתום תקופת העבודה, בחודש נובמבר 2012. זאת, על מנת להתחמק מתשלום זכויות התובע בגין תקופה זו.

על פי הנטען, בהתאם לנספח א' לכתב התביעה ולתצהיר התובע, דו"ח המוסד לבטוח לאומי, התובע דווח כעובד של הנתבע בין החודשים מרץ 2009 ועד דצמבר 2010 בלבד, זאת על אף שהתובע עבד בשירות הנתבע החל מחודש ספטמבר 2008 ועד לפיטוריו, שלא כדין, בנובמבר 2012. התובע העיד בתצהירו והדבר ולא נסתר על ידי הנתבע, כי גילה לראשונה אודות היעדר הדיווח למוסד לביטוח לאומי ואי הפקת התלושים רק לאחר סיום יחסי העבודה, כאשר פנה למוסד לביטוח לאומי וקיבל לידיו את הדו"ח נספח א' לכתב התביעה ולתצהיר.

טענת הנתבע כי התובע הוא שביקש שלא יופקו לו תלושים בשל מצבו הכלכלי הקשה לכאורה לא נתמכה בראיות ולא ברור גם מדוע לאחר מכן, במשך שנה הופקו תלושים ואז שוב לא הופקו, וזאת כאשר לא חל כל שינוי במצבו הכלכלי של התובע.

לטענת התובע, בניגוד למצגים הפיקטיביים שבתלושי השכר ולטענות התלושות והסותרות של הנתבע, הוכח כי היה עובד שעתי ושכרו שולם על בסיס שעות עבודה בפועל. טענת הנתבע כי התובע עבד בשכר חודשי קבוע (4,000 ₪) ובמתכונת עבודה קבועה (13:00 – 21:00) נועדה בין היתר, לחפות על היותם של התלושים פיקטיביים.