סע"ש 46168-04-14.17 ספטמבר 2014

1.לפני בקשת הנתבעת להעברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

2.לטענת הנתבעת, מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה של התובע היה בהוד השרון ולפיכך, יש להעביר את התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

3.בתגובת התובע נטען כי דין הטענה להידחות על הסף מאחר והנתבעת לא העלתה בקשה זו בהזדמנות הראשונה, היינו בכתב ההגנה. עוד נטען כי מסעיף 42 לכתב ההגנה ניתן ללמוד על הסכמת הנתבעת לסמכות המקומית של בית דין זה.

התובע הוסיף וטען כי לאחרונה חלה הפחתה משמעותית בחשיבות של טענת חוסר סמכות מקומית ובתי המשפט אינם נענים לטענות מסוג זה.

התובע ציין כי התביעה הוגשה בבית הדין האזורי בחיפה שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע.

4.תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 קובעת כי:

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה."

בענייננו, לטענת הנתבעת, התובע עבד בהוד השרון. גם בכתב ההגנה צוין כי התובע עבד כאח מוסמך בבית החולים "הבית בפרדס" בעיר הוד השרון (סעיף 4 לכתב ההגנה).

בכתב התביעה לא אוזכר מקום העבודה של התובע, למעט העובדה שעסק כאח ראשי בנתבעת (סעיף 2 לכתב התביעה).

כך גם, בתגובה, התובע אינו מתייחס למקום ביצוע העבודה ואף אינו חולק על טענות הנתבעת בענין זה.

לפיכך, בהתחשב במקום העבודה ובמקום ביצוע העבודה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הינו בית הדין המוסמך לדון בתובענה.

בהתייחס לטענות התובע יובהר כי הסכמת הצדדים ו/או אי העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה אין כדי למנוע את העברת מקום השיפוט וזאת בניגוד לבתי המשפט שעליהם חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

בית הדין רשאי להעלות את שאלת הסמכות המקומית ביוזמתו ומכל מקום, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך, כך שמועד הגשת הבקשה אינו גורם לעיכוב בהליך או לנזק למי מהצדדים.