סע"ש 46166-07-14

זוהי תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת –פדיון חופשה, דמי הבראה , דמי חגים, הפרשות פנסיוניות, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, ופיצויים מכוח חוק הגנת השכר. כמו כן מתבקש בית הדין להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבעת ולחייב את הנתבע 2 באופן אישי בחובותיה. הנתבעים טענו לקיזוז בגין זכויות שונות שקיבל התובע במהלך עבודתו.

רקע עובדתי

1.הנתבעת 1 הינה חברה מאוגדת כדין, המפעילה אולם אירועים בהרצליה (להלן- הנתבעת). הנתבע 2 הינו הבעלים ומנהל הנתבעת (להלן – הנתבע).

2. התובע, נתין זר (מבקש מקלט), אזרח אריתריאה הועסק בנתבעת החל מיום 1.6.11 ועד ליום 1.4.14 כעובד ניקיון ואחזקה.

3.התובע השתכר שכר חודשי של 5,000 ₪ לחודש, אשר עלה בהדרגה לשכר של 7,000 ₪.

4.השכר שולם לתובע תחילה במזומן, ובמהלך 10 החודשים האחרונים להעסקתו שולם לו באמצעות המחאות. אין חולק כי בכל תקופת עבודתו לא הונפקו לתובע תלושי שכר.

5.בתקופת עבודתו קיבל התובע מגורים בנתבעת לרבות מזון. התובע לא נדרש לשלם דמי אחזקה או תשלומים אחרים בגין הוצאותיו.

6.אין חולק כי התובע הוא שהתפטר מהעבודה. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות ההתפטרות.

טיעוני התובע

7.לטענת התובע במהלך כל תקופת עבודתו לא שולמו לו מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לו על פי חוק לרבות דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, והפרשות פנסיוניות. כמו כן הנתבעת בניגוד לחוק הודעה לעובד, לא כרתה עמו הסכם עבודה ומעולם לא הסבירה לו מהם תנאי העסקתו ומהם זכויותיו.

8.עוד טוען התובע כי חרף בקשותיו החוזרות והנשנות, במהלך כל תקופת עבודתו לא הונפקו לו תלושי שכר. נוכח זאת הוא נאלץ להתפטר בדין מפוטר ומשכך זכאי הוא לתשלום פיצויי פיטורים.