סע"ש 45967-07-14

בפניי בקשה מטעם הנתבע לצירוף ראיות.

בתיק דנן הוגשה תביעת התובעת במהלך 07/2014, בה טענה, בין היתר, כי הנתבע הקים חברה מתחרה זאת בניגוד להסכם ההעסקה שלו עם התובעת.

במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 17.7.16 הציגה התובעת את תדפיס רשם החברות של החברה אותה לטענתה הקים התובע. בתדפיס רשם החברות שהוצג רשום התובע כבעל מניות החברה.

ביום 20.7.16 הוגשה הבקשה דנן. במסגרתה טען התובע כי מדובר בראיה חדשה שהינה בגדר הרחבת חזית ויש לאפשר לו להגיש ראיות להזמת ראיה חדשה זו. וזאת מכוח תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ר' סעיפים 1-3 לבקשה).

דיון והכרעה

תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), קובעת כך:

"(א)לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:

(1)התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות"

ובמקרה של בית הדין לעבודה, קובעת תקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה"), כך:

"בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי סעיף 18(ד)(4) לחוק –

(1)ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו - אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;".