סע"ש 45889-12-15

לפני בקשותיהן ההדדיות של הצדדים לגילוי מסמכים.

• המסגרת הנורמטיבית:

  1. כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה הראשונה אותה יש לבחון במסגרת בקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)) כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר וההיבט הרחב.

  2. במסגרת ההיבט הצר, בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי, ובין היתר, האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורה לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים וכו'.

  3. במסגרת ההיבט הרחב, על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ממשי ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות וכו'.

  4. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו (ראו גם ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010)).

      

     ומן הכלל אל הפרט -

      

• בקשת התובע (מיום 24.1.16)