עמית סבן נ' ג'רבי רחמים והסעות בע"מ

1.לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה.

בהתאם לתקנה 12 (א) לתקנות בית הדין  לעבודה (אגרות) תשס"ח - 2008, על בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם  את האגרה, לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

2.על פי כתב התביעה, התובע עבד עבור הנתבעת החל מחודש פברואר 2016 ועד לחודש אפריל 2017. בתביעתו, טוען התובע לתשלום בגין העדר שימוע, פיצויי פיטורים, שכר, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצוי בגין תלושים לא תקינים והעדר הודעה על תנאי עבודה. סכום התביעה עומד על סך של כ- 83,000 ₪. סכום האגרה המחויב בתיק הינו 485 ₪.

3.לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו על ידי התובע, לא שוכנעתי כי אין ביכולתו של התובע לשאת בתשלום האגרה, כפי שיפורט להלן:

א.מעיון בתדפיס חשבון הבנק של התובע עולה אומנם כי הוא נמצא ביתרה שלילית, אולם עוד עולה מהתדפיס כי התובע נטל מספר הלוואות לאחרונה, ואין כל הסבר מדוע התובע אינו יכול לעשות שימוש בכספים אלו כדי לשלם את האגרה המחויבת בתיק. עוד אנו למדים מעיון בתדפיס חשבון הבנק כי עד לאחרונה התובע השתכר באופן שוטף, כפי שעולה גם מכתב התביעה.

ב.התובע גם לא פירט האם לזכותו עומדים חסכונות בבנק והאם יש כספים שנצברו לזכותה בביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות. למעשה, מעיון בתדפיס חשבון הבנק עולה כי לכאורה קיימים לתובע חסכונות, והתובע אינו מסביר מדוע אין בסכומים אלו כדי לסייע בידו בתשלום האגרה.

ג.התובע לא פירט האם בבעלותו נכסים כלשהו או האם בבעלותו רכב, והוא גם אינו מפרט את רכושם של הוריו, ככל שהוא סמוך על שולחנם.

4.גם מבחינת הפן הנוסף שיש לבחון האם ההליך מגלה עילה יש לציין לכאורה כי הסכום שנתבע בגין העדר שימוע ובגין העדר הודעה על תנאי עבודה או תלושי שכר הינו לכאורה מופרז בהתחשב, בין היתר, בתקופת עבודתו של התובע.

5.מכל המקובץ לעיל, דין הבקשה להידחות.