סע"ש 45626-01-14

בפניי בקשת הנתבעת לצרף כנתבעות נוספות שתי חברות אלו:

1. ס.מ.דר אפיקי בניה בע"מ, 513831628

2. מ.ה.ג עידן הקבלנות והבנייה בע"מ, 513128082

(להלן: "החברות").

לטענת הנתבעת לא היתה היא מעסיקתו של התובע כי אם חברות אלו. הנתבעת טוענת כי בחלק מתקופת עבודתו הנטענת של התובע כלל לא העסיקה עובדים באתרי בניה בשטחים. הנתבעת הציגה חוות דעת רו"ח מטעמה

התובע הודיע כי הוא מתנגד לצירוף החברות כנתבעות נוספות. התובע טען כי אין לצרף נתבע נוסף לבקשת נתבעת אלא במקרים נדירים, שלא מתקיימים כאן. מכל מקום הדרך הנכונה לשיטתו היא הגשת הודעת צד ג'. לטענת התובע הנתבעת חפצה לסרבל ההליך ולהתנער מאחריותה על פי דין ואין ליתן לכך יד. הודאת הנתבעת במצג שקר שהציגה כלפי שירות התעסוקה חותרת תחת מטרת ההסדר שנקבע בעניין זה ונועד להבטיח זכויות העובדים מול מעסיקיהם.

מובהר בזה כי דרך המלך היא צירוף כל המעסיקים הפוטנציאליים לתביעה, על מנת שניתן יהיה לבחון מי העסיק את התובע באופן שלם ומלא. צירוף החברות כצדדי ג' אשר נתבקש אינו אפשרי הואיל והיחסים בינם לבין הנתבעת אינם בסמכותו של בית דין זה (ראו בש"א (ארצי) 134/06 ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc., ניתן ביום 9.10.07).

כך, בע"ע (ארצי) 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ – זיד חרפוש (ניתן ביום 29.5.12), נקבע כי ראוי במקרים כגון אלו לצרף את המעסיק הפוטנציאלי כנתבע נוסף, חלף צירופו כצד ג':

"בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע."

בפסיקת בתי הדין לעבודה חזרה ונשנתה הלכה זו, ראו ע"ע (ארצי) 33625-04-12 רשת עמל 1 נ' אביעוז (ניתן ביום 24.1.13) וכן בפסיקת בתי הדין האזוריים בנושא, כדוגמת ההחלטה שניתנה בסע"ש (י-ם) 19347-04-14 קאדי - שייקה האלה (ניתנה ביום 2.7.14) ועוד.