סע"ש 45566-02-14

1.האם התובע פוטר מחמת גילו בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988? האם נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך לתובע לפני פיטוריו? האם בתחשיב פיצויי הפיטורים של התובע יש להביא בחשבון שנת עבודה נוספת?

אלה הן השאלות הדרושות הכרעה במסגרת פסק הדין.

הרקע העובדתי

2.התובע נולד בברית המועצות בשנת 1950.

3.הנתבעת היא חברה המפעילה את ערוץ 9 המופנה לקהל היעד הרוסי (להלן: הערוץ).

4.התובע עבד בנתבעת כעובד שכיר מיום 1.5.2003 ועד לפיטוריו ביום 16.2.2014, דהיינו תקופה של עשר שנים, תשעה חודשים ושישה עשר ימים.

בהקשר זה אציין כי התובע טען שעבד כפרילנסר בנתבעת מיום 1.5.2002 ועד לסוף חודש אפריל 2003, שאז נקלט לעבודה כשכיר. לטענה זו אתייחס בהמשך.

5.התובע הועסק בתפקיד במאי של תכניות שהוקלטו מראש בחדר העריכה טרם שידורן. התובע ביים בתקופת עבודתו בעיקר את התכנית "שבע ארבעים" ששודרה מידי יום שישי ואת התכנית "אהוב הקהל".

יצוין כי אין מחלוקת שכל התכניות שהתובע ביים בתקופת עבודתו אינן משודרות כיום בערוץ.

6.באמצע שנת 2013 רכשה חברת טלאליאנס מדיה גרופ ישראל בע"מ את רוב מניות הנתבעת מבעלי השליטה הקודמים. בעלי השליטה החדשים החליטו לבצע הליך של רה-ארגון בנתבעת ולהתאים את תכני הערוץ לתפיסת עולמם. במסגרת הרה-ארגון בוצעו שינויים בלוח השידורים ובמגוון תכני הערוץ וכן שינויים ארגוניים שכללו פיטורי עובדים. כמו כן, הנתבעת החליטה להשקיע משאבים רבים יותר בשידורי אקטואליה וחדשות ולהפסיק לשדר את התכניות שביים התובע בתקופת עבודתו, כאמור.