סע"ש 45447-07-15

התביעה בתיק זה עניינה פיטוריו של התובע, לטענתו ממניעים פסולים ובחוסר תום לב ותוך נישולו מזכויותיו, זכאותו לפיצויים שונים ולזכויות מתחום משפט העבודה וכן זכאותו למניות של הנתבעת 1 (להלן: "החברה").

לפני בקשה מטעם הנתבעים, למחיקת הסעד ההצהרתי מכתב התביעה, לפיו התובע הינו הבעלים של המניות במחלוקת (סעיף 206.1 לכתב התביעה). לחלופין, מבקשים הנתבעים להורות לתובע לשום את השווי הכספי של הסעדים הנטענים בסעיפים 163, 166- 167 לכתב התביעה, בכל הנוגע לזכאות למניות של החברה.

הנתבעים טוענים, כי התביעה היא לסעד לקבלת מניות או אופציות, אשר ניתן להעריך את שוויו, ולכן על התובע לנקוב בשווי המניות. אין התובע רשאי להגיש תביעתו הכספית במסווה של סעד הצהרתי ולהתחמק מכימות השווי הכספי של תביעתו למניות. על התובע לכמת את תביעתו לשלם אגרה בהתאם.

התובע טוען, כי הסעד הנתבע בכתב התביעה הוא בקשה להצהרה בדבר בעלות בנכס. לטענת התובע, במועד הגשת כתב התביעה המניות שבמחלוקת היו ברשותו ובחזקתו, והוא מבקש סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של המניות והוא זכאי לנהוג בהן מנהג בעלים. התובע מדגיש, כי אין מבוקש סעד של הקצאת מניות או אופציות. מדובר בהצהרת בעלות גרידא שאינה מהווה סעד כספי. לשיטתו, לא ניתן לשום את העילה או לכמתה לצרכי אגרה.

יתרה מכך, לטענת התובע הנתונים באשר לשווי המניות במחלוקת מצויים בידי הנתבעים, ואין זה סביר לדרוש כימות הסעד ההצהרתי מבלי שהתקבלו מסמכים הנדרשים לכך.