סע"ש 45392-10-13,"ש 45393-10-13

מבוא:

1.פסק דין זה עניינו בתביעות שהגישו מר איסמעיל אוזדמיר (להלן: "התובע 1") ומר אפאפט דוגן (להלן: "התובע 2"), נגד מעסיקתם לשעבר, חברת י.ב.ג. בניין בע"מ (להלן: "הנתבעת") ומר יגאל ציציאשוילי (להלן: "הנתבע"), אשר היה מנהלם הישיר בתקופה מושא התביעה; ותביעה שכנגד.

טענות הצדדים:

2.בתביעותיהם טענו התובעים כי הועסקו על ידי הנתבע, בשכר שעתי של 50 ₪ לשעה; התובע 1 מחודש מרץ 2011 ועד לסוף יולי 2013; והתובע 2 ממאי 2011 ועד אוגוסט 2013, כמפורט להלן.

3.לטענת התובע 1 יחסי עובד מעסיק הסתיימו בהתפטרותו מהעבודה. בהקשר זה טען התובע 1, כי בעוד שסוכם עמו על שכר שעתי של 50 ₪ לשעה ושכרו החודשי הגיע לסכום בסדר גודל של כ-12,000 ₪ בחודש - תלוש השכר הציג מציאות של העסקה בשכר חודשי בסכום של 7,000 ₪ לחודש בלבד. לטענת התובע 1, ההצגה המטעה של נתוני השכר בתלוש השכר פוגעת בזכויותיו ובנסיבות אלה יש לראות בהתפטרות כהתפטרות שדינה כפיטורים.

בהתאם ביקש התובע 1 לחייב את הנתבעת ואת הנתבע יחד ולחוד, בתשלום פיצויי פיטורים בעקבות סיום הקשר על בסיס שכר של 12,000 ₪ לחודש, ובהתחשב בתקופת ההעסקה כוללת של שנתיים וארבעה חודשים, בסכום של 27,960 ₪ בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

כאמור טוען התובע 1 כי הועסק על בסיס שעתי; ולטענתו בימי חג בהם לא עבד, לא שולם לו שכר. אשר על כן, התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת ואת הנתבע, יחד ולחוד, בתשלום דמי חגים, בסכום כולל של 8,000 ₪.

בתביעה סיפר עוד התובע 1, כי לא יצא לחופשה בתשלום במהלך תקופת הקשר, ועם סיום הקשר לא שולמו לו דמי פדיון חופשה. אשר על כן טען התובע 1, כי הוא זכאי לדמי פדיון חופשה בסכום של 11,200 ₪.

לבסוף טען התובע 1 כי היה על הנתבעת להפריש לטובת הביטוח הפנסיוני 6% משכרו למן תחילת העסקתו - סה"כ סכום של 20,160 ₪. בפועל סיפר התובע 1, כי הופרש סכום של 2,147 ₪ בלבד; ומכאן שהוא זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לטובת קרן הפנסיה בסכום של 18,013 ₪.