סע"ש 45315-01-13

ביום 11.5.16 ניתן פסק הדין חלקי בעניינו של התובע, בו נקבע כי התובע זכאי להפרשי הפרשות לפנסיה ולפדיון חופשה בסכומים שונים שפורטו בפסק הדין. עוד נקבע בפסק הדין זכאותו העקרונית של התובע לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות (ר' סעיפים 30-50 לפסק הדין החלקי). משקבענו כי תחשיבו של התובע לא תואם את עקרונות החקיקה והפסיקה הוא התבקש להגיש תחשיב מתוקן, בהתאם לעקרונות שפורטו בסעיף 50 לפסק הדין החלקי.

ביום 28.6.16 הגיש התובע את התחשיב מטעמו, לו צורף תצהיר המבהיר כי החישוב נעשה בעזרת רו"ח דוד בר, וכן דוחות אקסל אשר מפרטים את אופן החישוב בהתאם לסעיף 50 לפסק הדין החלקי.

ביום 26.9.16 הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה, אשר נערכה על ידי רו"ח יוסי צדוק. בחוות הדעת מטעמה, לא הוגש תחשיב נגדי. במסגרת פסק הדין החלקי ניתנה לנתבעת הזדמנות להגיש תחשיב מטעמה. אולם הנתבעת הסתפקה בהגשת תגובה שבה פורטו הפגמים שבוצעו לטעמה בתחשיב התובע ושבגינם התבקש בית הדין לדחות את התחשיב.

לטענת הנתבעת:

• חושבו שעות נוספות, בניגוד להוראות בית הדין, במקומות בהם לא הוחתמה כניסה או יציאה (ביום 6.6.11 וביום 22.9.11).

• החישוב השבועי של שעות נוספות מעבר ל-43 שעות, נעשה לא נכון, כאשר לטענת הנתבעת לא היה מקום לכלול את השעות הנוספות שנעשו במהלך השבוע במסגרת החישוב. וכן לטענה, כל חישוב השעות הנוספות בימי שישי נעשה בצורה שגויה.

• פורטו טעויות נוספות בחישוב השעות הנוספות בימים – 23.6.11, 24.611, 13.10.09, 27.12.09.

• נרשמו שעות רגילות ונוספות בימי שבת ואילו לטענת הנתבעת איש מהנהגים לא עובד בשבת (הנתבעת הפנתה לימים 10.9.11, 24.9.11, 1.10.11).