סע"ש 45137-01-14

בפני בית הדין בקשת הנתבעת למחיקת התביעה, בשל אי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת.

1. התיק קבוע לישיבת הוכחות ליום 30.11.16.

2. בתאריך 14.11.16 הגישה הנתבעת בקשה לדחיית מועד הדיון, שכן לטענתה, על התובעת להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 8.12.16 ועל הנתבעת להגיש תצהיריה 45 ימים לאחר מכן. עוד בקשה הנתבעת כי באם לא יוגשו תצהירי התובעת עד ליום 8.12.16, תימחק התביעה על הסף ללא התראה נוספת.

3. הבקשה הועברה לתגובת התובעת, אשר התבקשה להתייחס גם לשאלה מדוע לא הגישה תצהיר, חרף החלטת בית הדין שניתנה בנוכחותה בישיבת יום 7.6.16.

4. בתאריך 16.11.16 הגישה התובעת מכתב שאליו צורפו מסמכים מחברת הביטוח בדבר סכום הפיצויים שנצבר לזכות התובעת. התובעת ציינה כי הגישה מסמכים אלו בעבר, אולם ממזכירות בית הדין הודיעו לה ביום 15.11.16 כי המסמכים לא נסרקו כראוי ומשכך שלחה את המסמכים פעם נוספת. בתאריך 20.11.16 הגישה הנתבעת בקשה זו למחיקת התביעה.

5. הלכה היא כי יש לתת לצדדים את יומם וכי מחיקת כתב טענות הוא צעד קיצוני שאין להיעתר לו בדרך כלל.

6. הלכה זו נוהגת גם בבתי הדין לעבודה אשר חזרו וקבעו כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מז/15-3 אפנר - מפעלי הדסה לנוער; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ – כלפון [פורסם בנבו]; דב"ע נא/195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ – סגל [פורסם בנבו]).

7. זאת בהתאם לפסיקה לפיה: "פתרון המחלוקת לגופה הוא תמיד עדיף" (ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין ת"א יפו ואח' [פורסם בנבו]).

8. יצוין כי אף לשיטת הנתבעת טרם חלף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת, ומשכך הבקשה מוקדמת, וגם מטעם זה הבקשה נדחית.