סע"ש 45073-10-15 דוד קדוש נ' רונן דלל רואה חשבון

1.בקשה זו, שהוגשה ביום 15.8.2016, הועלתה אלי רק כעת.

2.צודק ב"כ התובע, כי בסעיף 3 לתצהיר גילוי המסמכים התייחס לכל המסמכים שאינם מצויים בידיו וגילוים התבקש על ידי הנתבע, כאמור בסעיף 3 להחלטתי מיום 10.4.2016.

3.אך, כאמור בהחלטתי מיום 29.7.2016, לא היה זה הפגם היחיד שנפל מלפני התובע. כך, התובע המציא מכתב גילוי מסמכים ולא תצהיר, חרף החלטתי מיום 10.4.2016 ותצהיר גילוי מסמכים צורף, לראשונה, רק לתגובת התובע מיום 28.7.2016 (ר' סעיפים 5-3 להחלטתי).

4.נוסח תצהיר גילוי המסמכים גם הוא לא עלה בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ר' סעיף 6.3 להחלטתי). טענת התובע, כי זכותו לצירוף מסמכים נוספים התייחסה לדו"חות רווח והפסד לשנת 2015 אותם טרם העביר לנתבע (ר' סעיף 3 לבקשה), אף היא לא תסייע בידי התובע, אשר חרף חלוף שלושה חודשים ממועד ישיבת קדם המשפט עדיין לא עלה בידו להמציא את מלוא המסמכים לנתבע.

5.זאת ועוד. החלטתי מיום 29.7.2016 התייחסה למחדל נוסף של התובע אשר לא המציא העתק חלק מן המסמכים שגולו על ידו (צילום קבלות וחשבוניות שהוגשו לתובע לרשויות המס בין הנשים 2012-2015) מן הטעם שמדובר בכמות גדולה של מסמכים (ר' סעיפים 6.10-6.8 להחלטתי). אולם, החלטתי מיום 10.4.2016 שניתנה בתום הדיון היתה ברורה, משנקבע בה כי "התובע ימציא לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים חתום וערוך כדין בו יצויינו כל המסמכים המצויים ו/או שהיו מצויים ברשות התובע לאחר חקירה ודרישה ואליו יצורפו כל המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים."

6.משמע, התובע עשה דין לעצמו ולא צירף למכתב גילוי המסמכים חלק מן המסמכים שנזכרו באותו מכתב, חרף חובת מתן זכות העיון.

7.מכל הטעמים המפורטים לעיל, חויב התובע בהוצאות כאמור בהחלטתי מיום 29.7.2016. לאחר שבחנתי לבקשת התובע את החלטתי הנזכרת, לא מצאתי מקום להפחית את היקף ההוצאות.

8.סוגית חלוקת סכום ההוצאות לתשלומים, להקלת מצוקתו הכספית הנטענת של התובע, היא ענין שניתן אולי לפתרון בהדברות עם באות כח הנתבע.