החלטה 44986-09-12

1.לפני בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאותיה כתנאי להמשך ההליך.

2.הנתבעת מצביעה על כך שטענות התובעת הינן קלושות, מלאות סתירות ומנופחות, כך אליבא דנתבעת. לענין זה מפנה לדברי התובעת כפי שעולים מפרוטוקולי קדמי המשפט שהתקיימו בפני כב' השופטת שטיין, לאישורי הכניסה של התובעת אשר אינם מתיישבים עם גרסתה באשר לתקופת עבודתה וכן לא עם מסמכים שצורפו לכתב ההגנה (אישור רבש"ץ).

הנתבעת מוסיפה ואומרת כי היות והתובעת היא תושבת השטחים הרי שלא ניתן יהא לגבות ממנה הוצאות ככל שאלו יפסקו נגדה, נוכח הדחייה הצפויה של טענותיה.

3.התובעת משיבה וטוענת כי היותה תושבת שטחים אינה, על פי הפסיקה בכלל, ופסיקת בית הדין הארצי בפרט, טעם להטלת חיוב בערובה להוצאות. כן מוסיפה כי על פי הפסיקה די בכך שסיכויי התביעה הם נמוכים אף כדי 20% כדי להמנע מהטלת חיוב כאמור, ובלבד שהתביעה אינה מופרכת. לטענת התובעת תביעתה אינה מופרכת ודי בכך שהנטל להוכיח את שעות עבודתה מוטל על הנתבעת והיא לא הציגה רישומים כאמור, בכדי להראות כי התביעה אינה מופרכת.

4.לאחר עיון בטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום להענות לבקשה.

יצוין ראשית לכל כי כאשר מוגשת הבקשה בשלב מאוחר יחסית ובפני בית הדין עומדים כתבי בי-דין ומסמכים נוספים מעבר לכתבי הטענות, יש מקום כי יעיין בהם לצורך דיון בבקשה, אף כי כמובן, כל עוד לא נשמעו הראיות אין במסקנותיו של בית הדין לענין הבקשה, אלא מסקנות לכאוריות הטובות לשעתן.

אכן, צודקת הנתבעת כי לכאורה גרסאותיה של התובעת, כפי שהובאו במקומות שונים כוללות סתירות הן בינן לבין עצמן והן למסמכים הקיימים בתיק, וזאת על כל פנים בנוגע לחלקים מסוימים מטענותיה העובדתיות. יתכן על כן, כי ככל שלא ימצא מרפא לאלה במהלך הדיון, שהדבר יביא לכך שלא כל רכיבי תביעתה של התובעת יתקבלו ואולי אף חלקם הגדול.

ואולם, מנגד, אף מתוך העולה מטיעוני שני הצדדים בקדם המשפט ובכתבי הטענות, ברי כי על פני הדברים טענות התובעת בכל הנוגע לשכר אינן מופרכות לכאורה, ומבלי שבשלב זה יש צורך בקביעת מסמרות לא בשאלה כמה ימים עבדה ולא בשאלה מהן שעות עבודתה. כך גם לענין זכויות אחרות .

על אף שבטענותיה מציינת הנתבעת כי הגישה דוחות נוכחות של התובעת כחלק מהליך גילוי המסמכים- לא מצא בית הדין בתיק מסמכים אלה. בהעדרם קשה לקבל ולו הערכה לכאורית באשר לטענות התובעת בענינים אלה.

בנסיבות אלה, כאשר לכאורה, ולו בחלקים ממנה (ויתכן שלמעלה מכך), תביעת התובעת אינה מופרכת, אינני מוצאת לחייבה בערובה להוצאות.

 לענין זה יצויין כי אף פער בין סכום התביעה לבין סכום שיפסק (ככל שיהא פער כזה) ,יוכל לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות.

5.סוף דבר, הבקשה נדחית

6.אין צו להוצאות.