סע"ש 44406-06-14,"ש 1525-01-15

1.התובעים הגישו את תביעותיהם לבית הדין (אשר אוחדו) בחודש יוני 2014 ובחודש ינואר 2015, בגין רכיבים של שכר עבודה, פיצויי פיטורים, מענק פרישה ופיצוי בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש).

בחודש מאי 2015 התקיים דיון מוקדם לפני כב' השופטת שרון אלקיים.

2. לאחר מכן, אך בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית, הגישה המבקשת, ביום 30.9.15, בקשה לתיקון כתב הגנה, כדי להוסיף טענות קיזוז כנגד המשיבים-התובעים, בגין כספים אשר לטענתה התקבלו על ידם שלא כדין, בסך של 171,796 ₪ (כנגד המשיבה) ובסך 1,716,944 ₪ (כנגד המשיב).

בסמוך לאחר מכן, הגישה המבקשת-הנתבעת כתב תביעה שכנגד בגין רכיבים דומים לאלה שהועלו במסגרת טענות קיזוז בכתב הגנה המתוקן.

3. הבקשה הועברה לתגובת ב"כ המשיבים, אשר התנגד לתיקון של כתב ההגנה, אך מותיר את קבלת כתב התביעה שכנגד לשיקול דעת בית הדין.

4. ראשית, אצין בנוגע למועד הגשת כתב תביעה שכנגד כי הטענה לפיה ניתן להגישו בכל שלב של הדיון, בהעדר הגבלה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אינה נכונה ואינה סבירה. לעניין זה - ואף שאין לכך התייחסות ספציפית בתקנות בית הדין לעבודה - מקובל גם בבית דין זה האמור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לעניין מועד הגשת כתב תביעה שכנגד, וככל שנתבע מעוניין שכתב תביעתו כנגד התובע תתברר בתביעה אחת – עליו להגישו עם הגשת כתב ההגנה. ככל שהוגש לאחר מכן, נדרשת רשות להארכת מועד.

5.על אף האיחור בהגשת הבקשה, לאחר שאמור היה להסתיים השלב המקדמי של ההליך, דרך המלך בבית הדין היא לאפשר תיקון של כתבי טענות, אם הם מעמידים את הפלוגתאות האמתיות שבין הצדדים, וכדי לרכז תובענות וכך לחסוך התדיינות כפולה מיותרת, למען היעילות ובמטרה לחסוך זמן שיפוטי. כמו-כן, אין זה סביר לאפשר ניהול של התביעה שכנגד, אך למנוע שימוש באותה עילה במסגרת טענת קיזוז.

6. על כן, אני מתירה למבקשת לתקן כתב ההגנה כמבוקש – כאשר הנזק אשר נגרם למשיבים כתוצאה מהתיקון והארכת ההליכים בהתאם, יקבל פיצוי דרך פסיקת הוצאות משפט.

7. על המשיבים להגיש כתב תשובה לכתב תביעה שכנגד עד ליום 10.1.2016.

8. נוכח מועדי הדיון שנקבעו, על התובעים להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 10.2.16. עותק יישלח ישירות לב"כ הנתבעת, שתגיש תצהירים תוך 30 ימים מקבלת תצהירי התובעים.

התובעים רשאים להגיש תצהירי תשובה תוך 15 ימים מקבלת תצהירי הנתבעת.