פסק דין 4436-07-13

לפנינו תביעתו של מר אביב זיגמן (להלן: "התובע") שהגיש כנגד חברת בן ביטחון (1989) בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום זכויות למיניהן שלטענתו הוא זכאי להן בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לאופן בו נותקו יחסי העבודה ביניהם - האם במעשה פיטורים מצד הנתבעת או בהתפטרות מרצון מצד התובע.

עובדות ורקע

1.התובע מתגורר בזיכרון יעקב, הועסק בשירות הנתבעת מיום 10/10/12 ועד ליום 14/2/13 כסייר ביטחון באזור מגוריו.

עבודת התובע התבצעה במשמרות וכללה שעות סיור ושעות כוננות. תנאי העסקתו הוסדרו בשני הסכמי העסקה נפרדים (לעניין הסיור והכוננות) עליהם חתמו הצדדים מיום 10/10/2012 במסגרתם הוסכם, כי שכרו של התובע כסייר יעמוד על סך 23.7 ₪ לשעה; ושכרו ככונן יהא בסך 11.85 ₪ לשעה (מחצית מתעריף שעה לסייר).

2.התובע עבד במתכונת שעות מעין קבועה כדלקמן:

בימים א'-ה': עבד התובע כסייר מהשעה 19:00 ועד לשעה 23:00. מהשעה 23:00 עד לשעה 7:00 (למחרת בבוקר) היה התובע כונן.

בימי ו'-ש': התובע היה כונן משעה 15:00 (ביום שישי) ברצף עד לשעה 7:00 בבוקר יום ראשון.

משך כל תקופת עבודתו בנתבעת נדרש התובע, בנוסף, לעבוד כשומר בפנימייה (פעמים ספורות) בימי ו' בין השעות 15:00 – 20:00.

3.עבודתו של התובע באה לידי סיום ביום 14/2/13 לאחר שהנתבעת החליטה לשנות את מתכונת העסקת הסיירים באזור זיכרון יעקב על ידי הגברת שעות הסיור על חשבון שעות הכוננות. לטענת הנתבעת, המוכחשת על ידי התובע, התובע לא הסכים לעבוד במתכונת החדשה וסירב להשתבץ לתורנויות. מנגד טען התובע, כי הנתבעת הודיעה לו, כי מעתה תעבוד לפי הצורך ולא שיבצה אותו יותר לעבודה.

4.התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואי עריכת שימוע, הפרשים בגין פדיון ימי חופשה כאשר מוסכם בין הצדדים, כי שולם לתובע פדיון ימי חופשה שנתית בסך 939.8 ₪, הפרשי שכר, פיצוי בגין עבודה בימי המנוחה השבועית, פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הודעה לעובד בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקתו.

5.מטעם התובע העידו - התובע עצמו ומר משה אבינו שהועסק על ידי הנתבעת בחודשים 2/13-6/13 כמפקח על מוסדות חינוך באזור זיכרון יעקב ופיקח, בין היתר, בחלק מהתקופה על עבודת התובע.

מטעם הנתבעת העידו – מר שלמה מורד - מנהל אזור צפון בנתבעת ומר אלון בולדו - סמנכ"ל הנתבעת.