סע"ש 44196-07-15

כתב התביעה הוגש  ביום 21/7/15 ואילו הבקשה לגביית עדות מוקדמת הוגשה ביום 27/7/15. הבקשה הועברה לעיוני כעת בסמוך למתן החלטתי זו, ביום 29/7/15.

התובע מבקש לגבות את עדותו המוקדמת עד יום 11/8/15 לכל המאוחר, שכן הוא מתעתד לצאת את ישראל ביום 12/8/15 במסגרת פרויקט יציאה מרצון של רשות האוכלוסין ההגירה. המדובר במועד שיחול בעוד 12 ימים (כאשר בפרק הזמן האמור שני סופי שבוע).

בנסיבות אלה, אין מקום לטעמי להיעתר לבקשה, שכן משמעות הדבר פגיעה בלתי מבוטלת בזכות הנתבע להיערך כראוי לדיון ולחקירתו של התובע במסגרת עדות מוקדמת.

פרק זמן של כשמונה ימי עבודה לכל היותר (בהנחה כי הבקשה תומצא עוד היום) אין בו די על מנת לאפשר לנתבע למצות את זכותו האמורה, כך שבפני הנתבע לא קיימת הלכה למעשה אפשרות סבירה ללמוד את טענות התובע ולגבש את הגנתו, ולו באופן בסיסי. במצב דברים זה היעתרות לבקשה יש בה משום פגיעה בזכותו של הנתבע לקבל את יומו בבית הדין.

ערה אני לכך, כי החלטתי זו עשויה למנוע מהתובע לממש את זכותו להביא תביעתו בפני בית הדין, אך זכות זו אינה זכות מוחלטת ואל מולה ניצבת זכות הנתבע לקבל את יומו בבית הדין.

בנסיבות אלה, האיזון הראוי לטעמי יהא בכך שתינתן לתובע האפשרות - ככל שיבקש זאת - להגיש בקשה חוזרת לשמיעת עדותו המוקדמת בפני בית הדין, וזאת בכפוף לכך שיתכבד לדחות את מועד טיסתו.

ככל שהתובע יפעל כאמור וימציא לבית הדין אישור של הרשויות או כרטיס טיסה תקף למועד אחר, שיחול כשבועיים וחצי לפחות לאחר המועד שבו תומצא לבית הדין בקשה חוזרת - תישקל הבקשה בחיוב. 

התובע ימציא את הבקשה והחלטה זו לנתבע עד יום 30/7/15.