סע"ש 43525-12-12

בפנינו בקשת הנתבעים (המבקשים) מיום 10/9/2014 לגלות מסמכים, כדלקמן:

"העתק מכל מסמך הנוגע לעסק אירועים שהקימה התובעת ואשר נקרא "בונואר ארועים"; התובעת הקימה בתקופת עבודתה אצל הנתבעים עסק מתחרה בשם זה ופתחה אתר באינטרנט; המסמכים הנ"ל הם ראיות ישירות למחלוקות המתעוררות בתיק זה והעובדות לגביהן חשובות לניהול התיק; המסמכים נמצאים ברשותה ובשליטת התובעת".

נטען כי לבקשה מצורף תצהיר הנתבע 2 התומך בה. (יצויין כי תצהיר הוגש למחרת).

ביום 19/10/2014 הוגשה תגובת התובעת (המשיבה) ובה מבוקש לדחות הבקשה ולהשית על המבקשים שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כדין מהנימוקים כדלקמן: לא יתכן כי יתבצע או יבוקש הליך גילוי מסמכים בשלב זה; בתום הקד"מ וע"פ החלטת ביה"ד מיום 26/2/2014 תמו הבקשות המקדמיות; לא ייתכן כי קבלת הבקשה כעת תאפשר דיון יעיל כנדרש בס' 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991; התובעת ביצעה גילוי מסמכים מטעמה (24/9/2013) והתייחסה במסגרת תצהיר העדות הראשית לסוגיית העסק; מטרותיה האמיתיות של הבקשה – מסע דיג או דחיית דיון ההוכחות; אין בבקשה אלא התעלמות מהוראות הדין ומגילוי המסמכים ואינה אלא המשך ישיר של התנהלות המבקשים לעשות כרצונם.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים - החלטתי לדחות את הבקשה מהנימוקים להלן:

הבקשה הוגשה בלי שנתמכה בתצהיר כדין (חרף המצוין בבקשה והגם שהוגש למחרת) ודי בכך כדי לדחות "בקשה בכתב". כך בפרט עת עסקינן בבקשה בכתב שמהותה גילוי מסמכים ספציפיים לגביהם נטען כי הם מצויים ברשותה ובשליטת התובעת.כשגם בתצהיר שהוגש, ספק אם יש בו לסייע.

בנוסף והעיקר, סבורני כי הבקשה כוללנית וגורפת, בבחינת "דיג" ראיות. המבוקש לקבל "כל מסמך", שאין לדעת מה טיבו ומהותו ומהי הרלווטיות שלו להליך דנן. גם ספק בעינינו– נוכח האופן בו נוסחה הבקשה – עד כמה ברור וידוע למבקשים מהם המסמכים המבוקשים על ידם. ויובהר, לכאורה, לאור האופי הכללי של המסמכים, הרי שעשוי להיות קשר למחלוקת בה עסקינן, אלא שהיה על המבקשים לפרט כיצד היה בגילוי המסמכים לקדם את בירור המחלוקת בתיק ולתרום לגילוי האמת.

לכך יש להוסיף – כי תם שלב הגשת הבקשות המקדמיות ובכלל זאת הליך גילוי המסמכים. תצהירי ע"ר של הצדדים הוגשו לתיק, הקבוע להוכחות ליום 1/12/2014. אין לדעת האם/מדוע התבקשו המסמכים מושא הבקשה רק בשלב זה והאם פנו המבקשים קודם לכך בדרישה כאמור למשיבה. הגשת הבקשה עתה אין בה אלא לסרבל ולהאריך את הדיון.

יוער אגבית, כי שיקול זה אינו יחיד ומכריע, מוכנים היינו לשקול הבקשה חרף עיתוייה, אלא שכאמור רק בנסיבות בהן לכל הפחות היו מצויינים טעמים מהותיים, ולו לכאוריים, להעתר לה/הנמקה מחוייבת לעיתוייה!

הבקשה לאקונית ואינה עונה על יתר דרישות הדין בהקשר זה ובנסיבות – נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בבקשה, לשכ"ט עו"ד, בסך 1,500 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ה, (13 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.