סע"ש 43448-10-14

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין סעיף 24 לחוק הגנת השכר, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, שעות נוספות ודמי נסיעות.

הנתבעים טענו כי בעבר העסק היה על שמו של הנתבע 1 אך נמכר לאחר, וכי מי שניהל את העסק בפועל היה הנתבע 2. עוד טענו הנתבעים כי לנתבעים 3-4 אין חלק בעסק נשוא ההליך , ומשכך דין התביעה נגדם להידחות.

לגופם של דברים טענו הנתבעים כי התובע קיבל את כל המגיע לו על פי דין ואף משך סחורה בהיקף כספי לא מבוטל מבלי לשלם, חרף התחייבותו לשלם עבור הסחורה שנטל.

העובדות

1. התובע עבד בבית עסק ברח' בית ישראל 2, ירושלים. העסק הוא מכולת. (להלן:העסק או המכולת)

2. התובע קיבל תשלום במזומן.

3. שולם לתובע על חשבון הבראה וחופשה סך של 2,175 ₪ נטו בצ'ק שנפרע על ידי התובע.

    

   המחלוקת

   1. מי היה המעסיק, האם מר שלומי רוזוליו (נתבע 2) כטענת הנתבעים, או שמא כל הנתבעים ביחד ולחוד – כמעסיקים במשותף.

   2. מהו מועד תחילת העבודה, האם מיום 26.6.11 כטענת התובע, או מיום 1.11.12 כטענת הנתבעים.