- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 43448-10-14
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
43448-10-14
17.5.2015 |
|
בפני השופטת: שרה שדיאור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: MAHARI WELDO |
הנתבעים: 1. חיים רוזוליו 2. שלומי רוזוליו 3. אילנית רוזוליו 4. חנן אורן רוזוליו |
| החלטה | |
לפניי בקשת הנתבעים לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט, ותגובת התובע המתנגד לה.
הנתבעים סומכים בקשתם בטענה כי התובע הוא אזרח מאריתריאה השוהה בישראל לתקופה מוגבלת בלבד. ויכול שיעזוב את הארץ בכל רגע נתון, בין מרצון ובין שלא מרצון. כן סבורים הנתבעים כי אין לתובע עילה משפטית כנגדם.
משכך, לגרסתם, ככל שיפסיד התובע בתביעתו ויחוייב בהוצאות, עלול להיווצר מצב בו לא יהא לנתבעים ממי להיפרע. על כן על התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות.
התובע טוען כי הבקשה נועדה "להלך אימים" על עובד מוחלש שאין ביכולתו להפקיד כספים וכך לגרום לו לזנוח תביעתו. הבקשה אינה נתמכת בטיעונים עניינים פרט לטענה כללית כי אין לתובע עילה נגד חלק מהנתבעים. כן טוען התובע כי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לחיוב עובד זר בהפקדת ערובה, אינם מתקיימים בעניינו ועל כן דין הבקשה להידחות.
לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה מהנימוקים להלן.
הפסיקה בעניין זה ברורה ונוקטת עמדה כי סעד זה של הפקדת ערובה ימומש במשורה.
בפסק הדין המנחה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין פתחי אבו נאסר בע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU (06.07.2003) (להלן: "עניין אבו נאסר") הותוו אמות המידה לחיוב עובדים תושבי ישראל, תושבי הרשות הפלשתינאית ועובדים זרים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. באשר לעובדים זרים נקבע כדלקמן:
"בעוד אשר אין מדקדקים ביכולת גביית הוצאותיו של הנתבע, כשהמדובר הוא בתובע תושב ישראל, לא כך הוא כשהמדובר בתובע תושב חוץ. בנדון זה, וכיוצא מן הכלל, משתנית מערכת המשקלות והאיזונים בבחינת יכולתו של התובע לעמוד בתשלום הוצאותיו של הנתבע, אם תידחה תביעתו. במיוחד כן, כאשר אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, מהם יוכל הנתבע להיפרע, אם יזכה בהוצאות משפט. זאת, מבלי שתיפגע זכותו לתבוע ומבלי לשלול ממנו את יומו בבית המשפט.
בנדון זה, יש ליתן את הדעת לכך שמדינת ישראל אימצה את אמנת האג, הפוטרת אדם הנמנה על תושבי המדינות החתומות על האמנה מהפקדת ערובה בתביעה בישראל, רק בשל היותו תושב חוץ."
...
בבואו להחליט בבקשה להטלת ערובה מכוח הוראותיה של תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ייתן בית הדין או הרשם משקלות שונים לטעמי הבקשה, בין היתר גם בשים לב למיהותו של התובע: אם תושב ישראל הוא, אם תושב זר, או תושב הרשות הפלסטינית .
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
