סדאם יונס חוסין בשאראת נ' ציון הלאלי

1.בפניי בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכתבי הטענות, מצאתי לקבל את הבקשה.

3.בתאריך 2.9.16 נכנסה לתוקף הוראת תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 בה נקבע כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

4.בהתאם לתקנה האמורה, ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה, למעט במידה והמציא ראשית ראייה להוכחת תביעתו או הוכיח יכולת פירעון או שמתקיימים לגביו טעמים מיוחדים לפטור אותו מתשלום אגרה. במקרה זה התובע אינו תושב ישראל או מדינה החלה עליה אמנת האג.

5.בנסיבות אלו אבחן האם התובע הראה, כי מתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנה.

6.מעיון בתיק ביה"ד עולה, כי התובע לא המציא "ראשית ראיה להוכחת תביעתו". התובע לא צרף לתביעתו או לתגובתו אסמכתא בכתב שיהא בה כדי לתמוך בטענותיו לגבי תקופת ההעסקה והסעדים אותם תבע למעט היתר עבודה אחד למספר חודשים בשנת 2011. עסקינן בתביעה שהוגשה בחודש 11/16 כאשר בהתאם לטענת התובע, הוא הועסק אצל הנתבע מתחילת שנת 2008 ועד לסוף שנת 2012. היתר עבודה כאמור אין בו כשלעצמו כדי להוות הוכחה להעסקת התובע אצל הנתבע, בוודאי לא לגבי כל התקופה הנטענת בכתב התביעה. לא נעלמה מעיניי טענת התובע לפיה הנתבע נטל ממנו את היתרי העבודה, ברם התובע לא סיפק כל הסבר מדוע הוא לא פנה לרשויות על מנת לקבל העתק של אותם היתרים על מנת להציגם. זאת ועוד, התובע טען בתגובתו, כי "יחד עם התובע עבדו עובדים רבים במספר שכולם מוכנים להתייצב לדוכן העדים ולהעיד כי אכן התובע עבד יחד איתם אצל ובשירות הנתבע...". למרות טענת התובע כאמור, הוא נמנע מטעמיו הוא מלצרף תצהירים של אותם עובדים שיתמכו בטענותיו ויש בכך כדי להקשות על קבלת גרסתו.