סע"ש 42400-04-15

(בבקשת הנתבעות לחיוב התובע בהוצאות בגין תיקון כתב התביעה)

1.בדיון המוקדם מיום 30/6/15, ביקש התובע לתקן את כתב תביעתו לנוכח פרטים חדשים שהתבררו לו מתוך כתבי הטענות של הנתבעות.

הנתבעות לא התנגדו לבקשה זו של התובע ובהתאם לכך, נענה בית הדין לבקשתו של התובע.

2.כעולה מתגובת ב"כ התובע, אין חולק שבפועל התובע הגיש כתב תביעה מתוקן הכולל תיקונים נוספים שאינם קשורים לעובדות שהתגלו לו מכתבי ההגנה של הנתבעות, מבלי שביקש רשות לעשות כן. לטענת ב"כ התובע המדובר בהוספת עובדות שהתבררו לתובע מתוך גילוי המסמכים שהתקיים בינתיים.

עוד נטען ע"י ב"כ התובע בתגובתה, כי יתכן שהתובע שגה בשיקול דעתו עת הגיש כתב תביעה מתוקן, שכולל תיקונים שחרגו מההיתר שניתן לו על ידי בית הדין, וזאת מבלי שהתבקש אישורו של בית הדין לתיקונים הנוספים, אלא שלטענתה הדבר נעשה בתום לב, ועקב רצונו של התובע להביא את הדברים באופן מדויק.

3.אקדים ואומר כי התובע אכן שגה עת בחר לתקן את כתב התביעה ברכיבים לגביהם לא התבקשה ולא כל שכן שלא ניתנה רשות בית הדין לתיקון כתב התביעה. תיקון כתב תביעה אמור להתבצע לאחר שהוגשה בקשה לעשות כן ולאחר שניתנה רשות לעשות כן, ולא תוך עשיית דין עצמית.

ודוק, אך מן הטעם שהנתבעות בהגינותן, לא עתרו למחיקת התיקונים לגביהם לא התבקשה ולא ניתנה רשות לתקן, אני מתירה בדיעבד את תיקון כתב התביעה בנוסח כתב התביעה המתוקן שהוגש.

עם זאת, אין בידי לקבל את סברת התובע כי הדבר נעשה בתום לב. לטעמי, יש יותר מטעם לפגם בכך שהתובע אשר מיוצג בהליך זה, בחר לעשות דין עצמי ולהוסיף על התיקון שאושר לו תיקונים נוספים לגביהם לא ביקש רשות לתקן את כתב התביעה וברי כי לא קיבלה.

4.בנסיבות אלו, בהינתן היקף התיקון שבוצע ולא כל שכן הדרך שבה בוצע, יש מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבעות.

יתרה מכך, בנסיבות המקרה, אינני רואה כל הצדקה לדחות את החיוב בתשלום ההוצאות עד לסוף ההליך כמבוקש על ידי התובע.

אי לכך, ולאחר שנתתי דעתי לשלב המוקדם של ההליכים בו התבקש התיקון, אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעות בגין תיקון כתב התביעה בסך של 1,000 ₪ בלבד, לכל נתבעת, לתשלום בתוך 30 מהיום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ו, (08 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.