סע"ש 42160-11-15

בפנינו תביעת התובע אשר עבד אצל הנתבעת משך כשלוש עשרה שנים לקבלת זכויות הנובעות מתקופת עבודתו אצלה ונסיבות סיומה.

טענות הצדדים

1.התובע עבד אצל הנתבעת משך כשלוש עשרה שנים עד לפיטוריו, כך לטענתו. בכתב התביעה תאר התובע את הליך פיטוריו כדלהלן:

"בתאריך 11.2.2015 התובע נתבשר מפי עובד המחסן של הנתבעת כי תקופת העסקתו הגיעה לסיומה. הודעה קשה זו נמסרה לתובע ללא כל אזהרה ולא כל שכן ללא קיום שימוע עובר להחלטת הפיטורין. כמו כן את מלוא כספי הפיצויים קיבל התובע לידיו אך ורק כעבור חודשים רבים, מאחר ורכיב זה שולם באמצעות המחאות חודשיות שנפרשו למשך תקופה בת 7 חודשים".

(ר' סעיף 7 לכתב התביעה)

2.התובע תבע תשלום בגין 65.6 ימי חופשה, פיצוי בגין אי מתן טופס הודעה לעובד, הפרשי פנסיה, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין והפרת חובת קיום שימוע.

3.הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי "התובע גרם להתפטרותם של כל השלושה (התובע, אשתו ואחייניתו – י.ז.ג) באותו יום כאשר הוא דורש מכתבי פיטורין תוך הפעלת לחצים על הנתבעת ותוך טענה כי הוא מתכוון לקבל דמי אבטלה" (ר' סעיף 3 לכתב ההגנה).

4.הנתבעת טענה כי תקופת עבודתו של התובע בנתבעת היתה מיום 23.5.2012 ועד לחודש פברואר 2015 וטענה בצורה כללית וסתמית, כי קיבל את מלוא דמי החופשה, קיבל הודעה בדבר תנאי עבודה וכי בוצעו בגינו הפרשות פנסיוניות על פי צו ההרחבה (ר' סעיפים 11-8 לכתב ההגנה).

5.באשר לטענה, כי פיצויי הפיטורים שולמו לתובע באמצעות המחאות חודשיות שמועדי פרעונן נפרסו על פני מספר חודשים טענה הנתבעת, כי "לתובע לא הגיעו כל פיצוי פיטורין עקב התפטרותו. כל סכום ששולם הינו לפנים משורת הדין וממילא התביעה לפיצוי הלנה התיישנו" (ר' סעיפים 31-12 לכתב ההגנה).

6.הנתבעת אף הגישה תביעה שכנגד על סך 500,000 ש"ח. הנתבעת טענה, כי בסמוך להתפטרותו "חבר הנתבע לחברה העוסקת ביבוא מקביל של נעלי הוויאנס", "דאג למחוק את כל קבצי המחשב של הנתבעת וכן גנב עימו את כל דפי הקשר של הלקוחות וכל פנקסי ההזמנות" והחל להתחרות בנתבעת תוך שהוא פונה לכל הלקוחות עמם עמד בתקופת עבודתו אצלה (ר' סעיפים 8-6 לכתב התביעה שכנגד).