סע"ש 41915-12-15

בפני מספר בקשות.

1.הנתבעים ביקשו כי אבטל את החיוב בהוצאות שהוטל עליהם בתום ישיבת קדם המשפט. כפי שציינתי בהחלטתי שניתנה בתום הדיון, החלטת בית הדין מיום 31.1.2016, אשר כמוה כהחלטה שיפוטית מחייבת, הורתה לצדדים לערוך גילוי ועיון הדדי במסמכים בתוך 45 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה.

2.הנתבעים ציינו בדיון, כי לא פעלו בהתאם להחלטה היות והתובע טרם המציא תצהיר גילוי מסמכים מטעמו ואף מן הטעם שדו"חות הנוכחות שגילוים התבקש מצביעים על מתכונת העסקה קבועה.

3.התובע ציין בדיון, כי תצהיר גילוי המסמכים מטעמו נשלח למשרד ב"כ הנתבעים, אך לא היה בידו אישור על קבלת הפקס, ואף נסרק והועלה לנט-המשפט.

4.משהחלטת בית הדין מיום 31.1.2016 קבעה מפורשות, כי על הצדדים לערוך גילוי ועיון הדדי במסמכים, איני רואה בטענה כי התובע לא המציא תצהיר גילוי מסמכים מטעמו כטעם מוצדק לאי מילוי אחר החלטת בית הדין.

5.גם הטענה כי דו"חות הנוכחות מצביעים על העסקה בשעות קבועות לא תועיל בהקשר זה לנתבעים, שכן על התובע לעיין בדו"חות הנוכחות טרם יוכל לחוות דעתו האם יש בהם כדי להועיל לו ולחזק את גרסתו אם לאו.

6.משכך, לאחר ששקלתי שוב את החלטתי שניתנה בתום הדיון, להטיל על הנתבעים הוצאות בגין קיום דיון עקר מתוכן לאור אי השלמת ההליכים המקדמיים ומשלא נפרשה התמונה המלאה בפני בית הדין והצדדים, החלטתי שלא לשנותה. החיוב בהוצאות יוותר בעינו.

7.באשר למחיקת הנתבעים 3-2. המבחן לסילוק על הסף הוא האם, בהנחה שתוכחנה הטענות העובדתיות של התובע, תעמוד לו עילת תביעה.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה, גם לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה, כי קיימת אפשרות שבסופו של הליך יוחלט על הרמת מסך כמבוקש. מכאן, שאין מקום לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבעים 3-2.