סע"ש 4165-01-13 זואהרה נ' מ.ר.ל. ייצור ושווק רהיטים בע"מ

לפניי בקשת לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן ביום 21.10.13 כנגד הנתבעת, ובכללה בקשה לעיכוב וביטול עיקולים בהליכי הוצאה לפועל.

לפניי תגובת התובע המתנגד לה.

הנתבעת טוענת כי לא נמסרו כדין לידיה כתבי בית הדין בהליך זה ובכללן כתב התביעה כנגדה. לטענתה, פסק הדין כנגדה ניתן על יסוד "אישורי מסירה פיקטיביים".

הנתבעת גורסת כי לא הייתה מודעת לקיומו של הליך זה כלל ואף לקיומו של פסק הדין וכמו כן לא הייתה מודעת לפתיחת הליכי הוצאה לפועל כנגדה. לגרסתה, נודע לה בדבר הליכים אלו רק במועד שקיבלה הודעה מהבנק כי התקבל צו לעיקול בחשבונה.

עוד טענה הנתבעת כי ככל שלא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל ויבוטלו העיקולים מכוחם ייגרם לעסקי הנתבעת נזק בלתי הפיך ולעומת זאת לתובע לא ייגרם נזק ממשי מעיכוב וביטול הליכי ההוצאה לפועל, שכן אם יזכה בתביעתו לאחר בירורה יהא לו ממי להיפרע (בין אם משירות התעסוקה ובין אם מהנתבעת שהינה חברה מסודרת ופעילה לטענתה).

התובע טוען כי כתב התביעה וכתבי בית הדין ככלל נמסרו כדין לידי הנתבעת ואף פעמים מספר, על פי החלטות בית הדין. עוד טוען התובע כי לא רק זו אלא אף התנהל משא ומתן ארוך בין הצדדים במשרדי הנתבעת ביום ביום 5.2.13, כחודש לאחר הגשת כתב התביעה, אשר לא הניבו פרי ובאותו המעמד נמסרו כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לנציג מטעם הנתבעת, מר ג'מיל אלגזאלי, אשר סירב לחתום על קבלתם.

כמו כן טען התובע כי לאחר מתן פסק הדין שלח לנתבעת מכתב דרישה לתשלום חיובים על פי פסק הדין. המכתב שצורף לתגובת התובע נושא את התאריך 25.11.13. לגרסת התובע, שבועיים לאחר מכן, מנהל הנתבעת - מר משה מרלי - יצר קשר עם התובע וביקש להגיע להבנות ולהשיבו לעבודה אולם סירב לדבר עם ב"כ התובע (ובכלל זה סבר התובע כי הנתבעת מסרה לתובע כי החברה אינה קיימת עוד והעובדים עובדים בשם חברה אחרת וכי לא יעלה בידו לקבל סכומים כלשהם).

התובע סבור כי הנתבעת ידעה על ההליך המתנהל בבית הדין וכן על פסק הדין שניתן כנגדה, ועל אף זאת לא טרחה לעשות מאומה במשך תקופה של כשנה לאחר מתן פסק הדין. משכך אין בסיס לטענותיה ולבקשתה ויש לדחותה.

לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים בכובד ראש הגעתי לכלל החלטה כי יש להעתר לבקשה.