סע"ש 41435-11-11 מנוף נ' א.נ.י. גליל הנדסה בע"מ

1.התובע, מהנדס מכונות בהכשרתו, עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו סכום 1,361,698 ₪ - בונוס לשנת 2010, בשיעור 10% מרווחיה לאותה שנה מכוח הסכם שנעשה ביניהם ב- 30.4.2002 לקראת עבודתו כמנהל הנתבעת אותה החל ב-15.8.2002.

2.הנתבעת הינה חברה להנדסה הפועלת בתחום תכנון רב מקצועי, ניהול והקמת מתקנים תעשייתיים ומספקת שירותי הנדסה בחברות תעשייתיות. הנתבעת היא חלק מקבוצת חברות הקשורות בחברת האם – חברת י.ו. גליל הנדסה בע"מ (להלן – חברת האם).

3.בהתאם להסכם – העסקתו של התובע היא במשרה מלאה בשבוע עבודה בן 5 ימי עבודה. בסעיף 6 להסכם, שכותרתו "פירוט תנאי שכר" נקבע:

"שכר יסוד 30,000 ₪ (ברוטו) למשרה מלאה

ע"ח חלוקת רווחים 3,000 ₪ (ברוטו). בסוף כל שנת כספים יחולקו רווחים בגובה 10%

מרווחי החברה (לפני חישובי מס). בפועל יחושב וישולם ההפרש בין הסכום הכולל ובין הסכום ששולם מידי חודש במהלך השנה ע"ח חלוקת רווחים, ובכל מקרה לא יקוזזו סכומים במידה ולא יהיו רווחים.

הצמדההשכר יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.

[...] "

4. התובע החל לקבל את הבונוס מחלוקת הרווחים מעבר לסכום של 3,000 ₪ בשנת 2004, שכן בשנים 2002 ו-2003, לא הניבה הנתבעת רווחים.

5.במהלך עבודתו, שונה שכר הבסיס של התובע, בהסכמת הצדדים. בשנת 2006 הפך הסך של 3,000 ₪ שהינו ע"ח חלוקת רווחים למענק קבוע ולא נלקח בחשבון במהלך חישוב רווחיות השנה (ראו נספח 3 לכתב התביעה). בחודש ספטמבר 2008 עודכן שכר היסוד של התובע לסך של 45,000 ₪ ובוטל המענק של 3,000 ₪. כן הוסכם כי התובע לא יצטרך להשיב סך של 39,571 ₪ שבדיעבד נתגלה כי שולם לו ביתר מתוך הרווחים של שנת 2007.

6.בשנים 2008-2009, לא קיבל התובע בונוס מרווחים שכן בשנה זו היו הפסדים רבים לנתבעת. בשנת 2010 התקבל פרויקט גדול מחברת אינטל (להלן - פרויקט המטבח). על ההסכם עם חברת אינטל חתמה חברת האם. ביולי 2010 הודיע מנכ"ל הנתבעת, מר וייס, לתובע שפרויקט המטבח לא יילקח בחשבון הרווחים מהם ייגזר הבונוס של התובע לאותה שנה. בחודש אוקטובר 2010 שלחה גב' עדי סלע, מנהלת הכספים של חברת האם מכתב בו הודיעה לו שרווחי פרויקט המטבח ייעשו לאחר כיסוי הפסדי העבר של הנתבעת.