סע"ש 41417-11-13 ואח'טרוזמן סלומון נ'רכבת ישראל בע"מ

החלטה זו עניינה בקשה לתיקון כתב התביעה.

1. התובע הגיש כתב תביעה ובקשה למתן סעד זמני שעיקרם השבה לעבודה ותשלום פיצוי בגין ימי מחלה, הפסדי שעות משמרת ופרמיה, דמי כלכלה ופיצוי בגין נזק לא ממוני בסך כולל של 287,669 ₪.

    

2. במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני, ולאחר מאמצים רבים הגיעו הצדדים לידי הסכמה, המבקש חזר לעבודה אצל המשיבה בחודש אוקטובר 2014 ושובץ במינוי קבוע בעבודה כמפקח ניקיון בתחנות קצה דרום בחודש מרץ 2015.

    

3. בשלב זה, סבר המבקש כי לכתב התביעה כפי שהוגש אין כל רלוונטיות, ועל כן ביקש לתקן את תביעתו ולהעמידה על תובענה כספית שעיקרה הפסדי עבר (כ-47,000 ש"ח) והפסדים הנושאים פני עתיד (כ- 450,000 ₪). לטענתו, במהלך הדיון בבקשה לסעד זמני התבררו "עובדות חדשות" ו"חזיתות חדשות" המצדיקות את תיקון כתב התביעה. לדבריו, התנהלותה של המשיבה עד להשבתו לעבודה והפרשי השכר בין השכר שאותו הוא משתכר היום לבין השכר שהשתכר בעבר פגעו בזכויותיו ומזכים אותו בפיצוי בגין הפסדי העבר והפסדי העתיד בסך כולל של כ- 500,000 ₪. (התובע צירף לתביעתו חוות דעת אקטוארית).

    

4. לטענת המשיבה, אין להתיר למבקש לתקן את תביעתו. לדבריה, המבקש גרר את המשיבה להליכים רבים ועל אף שהחזירה אותו לעבודה כאשר מצבו הרפואי איפשר זאת, אין הוא יודע שובעה. לטענתה, שילמה לידיו סכומים העולים לכדי מאות אלפי שקלים וזאת במשך כל התקופה שבה נעדר מעבודתו בשל מגבלות רפואיות ונראה כי הוא מבקש להתעשר שלא כדין.

    

   המשיבה מציינת כי ספגה הוצאות כבדות בשל התנהלותו של המבקש אשר דחה הצעות עבודה רבות שהוצעו לו, דחה את הצעות הפרישה בתנאים מייטיבים על אף שהוא עצמו ביקש לבחון אפשרות לפרישה מוקדמת וכי הוא "יורה לכל הכיוונים".

    

   המשיבה טענה כי היה ולמבקש עילת תביעה אמיתית, עליו להגיש תביעה חדשה, לשלם אגרה כדין ולאפשר למשיבה להתגונן כיאות ולא "לרכב" על תביעתו זו שרב המרחק בינה לבין טענותיו החדשות.