סע"ש 41368-06-15

1.התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבע בחודש יוני 2015. תביעתו של התובע נסובה סביב תקופת העסקה נטענת מחודש ספטמבר 2006 עד אפריל 2015 עת פוטר התובע, לטענתו, בבושת פנים על ידי הנתבע. הנתבע הכחיש כי העסיק את התובע כלל ועיקר וטען, כי חתם לו על הויזה פעם בשנה ובתמורה שילם לו התובע סכום כסף אותו העביר הנתבע לחברת כח אדם (ר' פרוטוקול הדיון מיום 6.3.2016).

2.בחודש מרץ 2016 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו ובחודש יוני 2016 הגיש הנתבע תצהירי עדות ראשית מטעמו.

3.ביום 7.9.2016 נגבתה עדותו המוקדמת של התובע, מאחר וביקש לחזור למולדתו סרילנקה.

4.ביום 7.11.2016 הודיע הנתבע כי ביום 24.12.2015 הגיש בקשה לצו כינוס על פי פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן – "הפקודה") בבית המשפט המחוזי מרכז וכי ביום 10.1.2016 ניתן צו כינוס נגד הנתבע.

5.עוד ציין הנתבע בהודעתו, כי מאחר והתובענה בתיק זה הוגשה טרם צו הכינוס והחוב הנטען נוצר לפני מועד מתן צו הכינוס, ביקש הנתבע מבאת כוחו המייצגת אותו בתיק הפש"ר לראות בתובע כנושה בתיק הפש"ר.

6.הנתבע צרף להודעתו העתק צו הכינוס אשר הורה, בין היתר, על עיכוב ההליכים כנגד החייב/הנתבע בהתאם לפקודה.

7.ביום 7.11.2016 הוריתי על עיכוב ההליכים בתיק וביקשתי לקבל את עמדת התובע בנוגע למחיקת התביעה, לאור אפשרות רישומו כנושה בהליך פשיטת הרגל.

8.התובע ביקש להורות על התליית ההליכים בתיק עד ליום 31.10.2017 משדיון בבקשה לפשיטת הרגל נקבע ליום 19.9.2017. התובע הבהיר, כי ככל שינתן צו פשיטת רגל כנגד הנתבע, יפעל לגביית חובו ויגיש תביעת חוב לנאמן.

9.הנתבע השיב לתגובת התובע וטען, כי אין להענות לבקשת התובע ולהתלות את ההליכים עד חודש אוקטובר 2017 וממילא לא יגרם לתובע כל נזק, אם התובענה תמחק מאחר ולא יקשה עליו להגישה שנית ואף לא תחול התיישנות על תביעתו.

10.סעיף 20 (א) לפקודה קבוע: