סע"ש 41363-03-13 יוסקוביץ נ' טלרד נטוורקס בע"מ ואח'

הנתבעים ביקשו לחייב את התובע בעיון במסמכים ספציפיים שנכללו בתצהיר גילוי מסמכים כ"תיעוד שיחות בהן נטל חלק התובע" ושלגביהן צוין: "חסוי בשלב זה עד לחקירה הנגדית של הנתבעים והעדים מטעם הנתבעים".

2.במהלך הדיון שהתקיים בתיק התברר כי מדובר ביותר מעשר שיחות שבהן השתתף התובע, חלקן עם נציגי הנתבעים וחלקן עם צדדים שלישיים, אשר הוקלטו על ידו ביולי 2012 לקראת סיום עבודתו ואף לפני כן.

באותו דיון מיום 1.1.2015 הסכימה ב"כ התובע שההקלטות יגולו לצד שכנגד לאחר שיוגשו תצהירי הנתבעים.

3.הכללים לעניין גילוי ראיות בהליך אזרחי נקבעו על ידי בית המשפט העליון ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, שם נקבע:

"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי^-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבדיקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא שרשאי בעל^-דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם"מזיקים", "מסמכים מועילים" הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש, ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב,ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בדרך^-כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל^-הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי^-הדין לכלל פשרה. אך הכלל האמור אין כוח, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו. אכן, מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית^-המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול^-דעת שלא להתירו".

בהתאם להלכה הפסוקה, יש לערוך מאזן בין האינטרסים המעורבים והנזק שעלול להיגרם לצדדים כתוצאה מקבלה או אי קבלת הבקשה. השאיפה היא לנקוט בדרך הטובה ביותר לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק.

ההלכה הנוגעת לסוגיה המדוברת עת מדובר בהליכים בפני בית הדין התגבשה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 33454-12-13 איגור גריבובסקי - אבי גל (27.2.2014, להלן: "פסק דין גריבובסקי"), שבו נקבע על ידי כב' השופטת לאה גליקסמן-כוכבי:

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין פלוני (רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני, 15.8.2010), יש אפשרות שתתקבל בקשתו של תובע לדחות את מועד העיון בראיה שבידו עד לאחר הגשת הראיות מטעם הנתבע. אולם, נוכח העובדה שמשמעותה היא שינוי סדר הבאת הראיות אפשרות זו מוגבלת למקרים חריגים ויוצאי דופן.

אשר לשיקולים שיש להביא בחשבון עת שוקלים את מאזן האינטרסים של הצדדים, אחד מהשיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול במסגרת הבחינה האם יש מקום לדחות את מועד העיון הוא מידת פירוט גרסתו של הצד שאין בידו את הראייה שעיונה מתבקש.

4.בענייננו אין מדובר במסמכים שנערכו לקראת המשפט שלגביהם נטען לחיסיון, מאחר שבכוונת התובע להגיש את השיחות כראיה מטעמו. אולם, הוא מבקש למנוע עיון על ידי הצד שכנגד ואף לדחות את הגשת הראיה לכל הפחות עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעים.