סע"ש 41296-06-15

1. ביום 4.8.16 הגיש ב"כ התובע בקשה לחייב את הנתבעת לענות על שאלון, הכולל 11 שאלות. לאחר שהשיב ב"כ התובע לשאלת בית הדין, מדוע הבקשה מוגשת בשלב זה של הדיון (עת קדם המשפט התקיים ביום 31.12.15), הבקשה הועברה לתגובת ב"כ הנתבעת אשר התנגד לה וטען כי לא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות מסירת שאלון.

2.תקנה 46 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת:

בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

3. התביעה מבוססת על עילה של פיטורי התובע תוך הפרת חובת שיוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ואי קיום חובת השימוע.

עת מועלת טענת אפליה, לעיתים קיים קושי לתובע להשיג ראיות, מבלי לקבל מידע מטעם המעסיק-הנתבע.

4.השאלות שבשאלון הן נקודתיות, וניתן לראות בהן סוג של "בקשה לפרטים נוספים". אין ספק שאף ניתן יהיה לשאול אותן בחקירה נגדית, אך מן הראוי שהמידע יהיה בידי התובע למען הכנת ראיותיו.

נכון הוא כי השלב שבו יש להעביר שאלון הוא השלב המקדמי של הדיון, וכאן קיימת חריגה בולטת, אך טרם הוגשו תצהירי הצדדים ולא ייגרם נזק של ממש לנתבעת כתוצאה ממתן תשובה לשאלות. אם ייגרם נזק ניתן יהיה לפצותו דרך פסיקת הוצאות משפט.

5. על כן, אני מורה לנתבעת לענות על השאלות שהופנו על ידי ב"כ התובע, למעט שאלה מס' 2 שבה מבוקשים שמות וותק של כל עובדי מפעל ליטופים – שאלה שאינה רלוונטית להכרעת הסכסוך וחורגת מן המידע שעל הנתבעת למסור לתובע. זאת, דרך תצהיר אשר יוגש עד ליום 10.11.16.

הוצאות המשפט ייפסקו בתום ההליך.

6. נקבע דיון להוכות ליום 26.1.17 וטרם הוגשו תצהירי הצדדים.