סע"ש 41135-03-13

1.התובעת הינה עובדת המועצה הדתית פתח תקוה. האם הפרה המועצה הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, ושעסק בתנאי עבודתה? זוהי השאלה המרכזית שבה עלינו להכריע במסגרת תובענה זו.

הרקע העובדתי ומהלך ההתדיינות

2.התובעת הועסקה במועצה הדתית משנת 1985 כבלנית, והחל משנת 1997 כמדריכת כלות ומפקחת מקוואות. ביום 1.8.12 הגישה התובעת תביעה ובקשה למתן סעד זמני לבית דין זה כנגד המועצה הדתית וכנגד הנתבע 2, המכהן כמזכיר המועצה מזה למעלה מ-20 שנה (סע"ש 1927-08-12). התביעה כמו גם הבקשה לסעד זמני כללו טענות דבר התעמרות מתמשכת בה בעיקר מצד הנתבע 2, לרבות טענות בדבר פגיעה נטענת בתפקידה ובסמכויותיה, תוך שהתבקשו סעדים זמניים וקבועים בקשר לכך. נדגיש כי יחסי העבודה בין התובעת לבין הנתבע 2 היו עכורים אף שנים קודם לכן. מבלי להכביר בפרטים נציין שאלה כללו אף תלונה במשטרה, פנייה של התובעת לבית משפט השלום בטענה לפיה הנתבע מטריד אותה ומאיים עליה, ועוד.

מכל מקום, במהלך דיון שהתקיים ביום 15.8.12 בפני מותב בראשות אב בית דין זה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שקיבלו תוקף של פסק דין (להלן: הסכם הפשרה משנת 2012), ובכך באה לסיומה אותה ההתדיינות:

"המבקשת תעבוד כמדריכת כלות בימים א', ב', ד', ה' משעה 08:15 עד 16:15. ביום ג' היא תעבוד כמדריכת כלות משעה 08:00 עד 13:00 ומ- 16:00 עד 18:00 ובנוסף תעבוד כמפקחת בלניות 3 פעמים בשבוע, 3 שעות כל פעם.

משרתה של המבקשת תשאר כפי שהיתה ערב השינוי (מדריכת כלות + מפקחת על הבלניות).

בנוסף, תקבל המבקשת סך של שעות נוספות בשבוע בגין עבודתה הנוספת בפועל.

מוסכם בזאת כי לעניין זכותה של המבקשת לפנסיה תחשב משרתה, כפי שהיתה עד למועד השינוי האחרון בתנאי עבודתה (ביום 15.7.12).

אין בהסכמות האלה כדי לגרוע מהטענות הקיימות ביתר המחלוקות בין הצדדים.